יש פעמים שאני תופס את עצמי באמצע פודקאסט ופשוט לא מאמין שהתוכן הזה בחינם. זה מאוד סובייקטיבי, וזה עוזר שעלות הפקת אודיו היא בערך רבע מזו של וידאו, ועדיין – איכות ההפקה והעומק של התוכן הם לפעמים mind blowing עבורי. ואולי אני סתם מתלהב משטויות. אבל עם כל הטוב הזה, צריך גם לומר את האמת: יש יותר מדי תוכן איכותי בעולם ברוב הנושאים. עם הזמן למדתי להשלים עם העובדה שלא אוכל להאזין ולהעמיק בכל נושא שמעניין אותי. וזה גם בא בתקופות. יש שבועות שאני לא מאזין בכלל לפודקאסטים (לרוב רצף של 4-8 שבועות) ויש שבועות של 10+ שעות האזנה בשבוע בכיף. נוסחת הקסם שעובדת עבורי לאחרונה מחולקת לשניים:
- התרכזות בשלושה פודקאסטים בלבד, עם פניות הצידה לספרינטים בנושאים ספציפיים שמעניינים אותי באותו זמן. אורך ספרינט הוא לרוב סביב שבועיים.
- באמצע שבוע אני מאזין לנושאים שיותר רלוונטים לעבודה ובסופשים נושאים אחרים.
אז למה להאזין?
נתחיל את הספיישל עם נושא שלא מדובר כמעט ברשתות אבל חשבתי שיהיה נחמד לתת לו צ'אנס: AI. ראשון יעלה ידיד הניוזלטר, דני לשם, והטייק המעט מרחיק לכת שלו על ההשפעה של AI על יזמות ועולם התעסוקה. לדני יש אופן חשיבה סטטיסטי וקר שאני מנסה לסגל לעצמי, ללא הצלחה, מזה זמן מה. אם בא לכם לעופף מלמעלה, ישנו הפרק של העתידן ריי קורזוויל עם ג'ו רוגן, כשהטייק המרכזי הוא שאנחנו מאוד גרועים בלחזות מגמות אקספוננציליות ולכן קשה לנו לדמיין עד כמה מהר AI יזוז בעשור הקרוב. למשל, קורזוויל, ש-86% מהתחזיות שלו התממשו, נקב בשנת 2029 כשנה שבה נרוויח שנה בתוחלת החיים שלנו על כל שנה שתחלוף. כיום, אגב, אנחנו מרוויחים מדי שנה 4 חודשים בתוחלת החיים. תודה לדני על ההמלצה.
אחרון חביב, פרק שהוא מעין מצב האומה בנושא AI והשקעות טק בתחום: ראיון של פטריק אושנסי עם ביל גורלי (מחזור ראשון של בנצ'מרק, אחלה פרק של Acquired עליהם) ופרופסור שלא הכרתי מאוניברסיטת קולומביה אבל מסתבר שהוא די מפורסם – מייקל מאובוסין. הם נוגעים שם בין השאר ב-AI, אבל גם על רגולציה (יש לגורלי מצגת מאוד מפורסמת בנושא), מה השתנה בעולם ה-VC בעשורים האחרונים, מה לחפש במודל עסקי מנצח ועוד ועוד. רוב הדברים שיוצאים מהמיקרופון של פטריק הם זהב והפרק הזה איננו יוצא דופן. הוא כנראה המנחה היחיד שאני תופס את עצמי ארבע-חמש פעמים בכל פרק דופק יד לראש ואומר לעצמי "פאק! זה בדיוק מה שרציתי לשאול!". הסיבה לכך זהה לסיבה שאני מעריץ גדול של אופטיקאי מדופלם: החיבור בין מיינדסט של השקעות ערך וטק. מההצלחה של שניהם נראה שיש עוד כמה כמוני.
מאוד קשה לבחור בפרק אחד של Acquired אז פאק איט, קחו שניים. הראשון הוא פרק ישן יחסית על Standard Oil וג'ון רוקפלר. אפשר ללמוד מכל חברה בכל זמן, אבל אתם לא הולכים לשמוע ממני שיש המון מה ללמוד מ-Standard Oil בהקשר של טק. אולי על החשיבות של השקעה במו"פ גם כאשר אתה מוביל בפער גדול. זה פשוט סיפור טוב על חברה מעולה בתקופה מעניינת בהיסטוריה של ארה"ב.
הפרק השני יצא לפני שבוע בערך, החלק הראשון על Microsoft (עד שנת 1995), בגדול המשלים האולטימיטיבי לספר Chip War (לא זוכר אם המלצתי עליו בעבר. אם לא, מומלץ מאוד. מאוד) כמעין קיצור תולדות הטק בחמישים השנים האחרונות. הפרק כולל המון אנקדוטות, חלקן מהוות קייס סטאדיס מהמפורסמים של המאה ה-20 (למשל, העסקה עם IBM ב-1980). קשה להמעיט בחשיבות של מיקרוסופט בקנה מידה היסטורי. היא לא רק החברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם כרגע ויצרנית הערך הגדולה ביותר מאז ומעולם ביחס להשקעה הראשונית, היא גם ככל הנראה הפלטפורמה ש"על גבה" קמו חברות בעלות השווי המצרפי הגבוה בהיסטוריה (למשל Intuit ו-Adobe). באמת בלתי נתפס. בכל אופן, הרבה השתנה מאז, בעיקר בכל הנוגע לתחרות וההשקעות הנדרשות כדי לפתח מוצר חדש ו/או להגן על חפיר קיים. זה די כיף להאזין לסערה המושלמת הזו ממרחק של 40 שנה כשאתה יודע שזה הפך לאפילו גדול יותר בעשור האחרון למרות הפספס של מובייל וההצטרפות המאוחרת (יחסית) למחשוב ענן.
יש קו מחבר בין שני הנושאים האחרונים. בגדול, יש שני מודלים עסקיים מושלמים בעולם: האחד, תוכנה (בגלל עלות שולית אפסית של ייצור עוד עותקים), והשני מרקטפלייס באינטרנט (בגלל אפקט רשת משני הצדדים). ביל גורלי היה בבנצ'מרק כשהם השקיעו במרקטפלייס המושלם הראשון, איביי, וכאמור ילדת הפוסטר של עולם התוכנה היא מיקרוסופט. שתיהן היו חלוצות בתחום שלהן ונמצאות בTop 10 Outcomes של עולם ההון סיכון מאז ומעולם. מה שיחק לטובתן? דרישות השקעה אפסיות. וזה גרם לי לחשוב איך הדברים השתנו מאז. כמה כסף Airbnb גייסה (6.4 מיליארד דולר), שלא לדבר על Uber (25 מיליארד דולר) וכמובן החברה שהביאה את ה-AI לעולם הקונסיומר – OpenAI עם 11.3 מיליארד דולר. מעניין אם אי פעם נחזה שוב בסיפורי הצלחה כאלה.
אחרון לסיום, לא טק.
תראו, בגדול 80% מהתוכן שאני צורך לא קשור לטק. די, כמה אפשר לקרוא על בנצ'מרק של Payback Period לפי גודל ACV. אבל זה לא הנושא של הניוזלטר אז, you know.. הייתי חייב לשתף משהו :) מחוץ לטק, הנושאים משתנים מדי שנה בערך, כרגע זה בעיקר מזרחנות. ראם שרמן העלה שורה של פרקים מעולים עם אורחים מרתקים, דוגמת יוני בייט, דן שיפטן, אריאל אדמוני, עינת ווילף ומיכל יערי (פרק של נדב פרי). לרוב אם אהבתי את המרואיין אני מחפש את השם שלו ומאזין לעוד כמה פרקים איתו.
למטיבי לכת ישנו גם השבוע במזרח התיכון. השם טיפה מטעה מאחר והוא לא תמיד אקטואלי, פשוט יש לו אחלה פרקים על מגוון נושאים גדולים (מה זה שיעה?) או קטנים (מדוע אין שיעים בארץ ישראל).
בונוס למטיבי לכת: ראיון האודיו האחרון של צ'ארלי מאנגר בטרם נפטר בשיבה טובה, עם החברים מ-Acquired ודיוויד סנרה הנהדר (מנחה הפודקאסט Founders. ראיון שלו עם פטריק אושנסי. איך מתקבלים למועדון הסגור הזה?!). שיעורים על השקעות, חיים ומערכות יחסים. הוא די חכם הצ'ארלי הזה.
מילה על המיטאפ וסיימנו. יוצא לי מדי פעם לחשוב עליו ובכל פעם שזה קורה עולה לי חיוך. היה כל כך כיף לפגוש את (חלק מ)הקוראים, לתכנן ולהוציא לפועל עם קולגות שהם חברים, ומעל לכל – לגייס סכום נאה למטרה חשובה. אנחנו הולכים ומדייקים את הנוסחה המשלבת בין תוכן מקצועי שהולך עמוק וא-פורמליות שמאפשרת פתיחות ונגישות, והפידבק המוצלח בעקבות המיטאפ נותן לי הרבה אנרגיה לקראת השנה הבאה. בלי נדר.
אחלה שבוע,
ערן