בואו נדבר על אופרציה (חלק א')

יש המון תוכן באינטרנט על יזמות וסטארט אפים. קרנות, יזמים, עיתונאים, נראה שבשנים האחרונות כולם משתתפים בחגיגה, חלקם אף מוציאים תחתם תוכן איכותי ומעניין. יזמית מתחילה שרוצה לחקור קצת על מתודולוגיות פיתוח או גיוס עובדים יכולה למצוא די מהר חומר מעניין שיכול לעזור לה לקבל החלטה, או לפחות לכוון אותה בדרך לשם. נראה שהכל סובב סביב פיתוח/ניהול/גיוס כסף, וזה בסדר – אלה באמת הסוגיות שמעסיקות את מרבית היזמים במרבית שעות היממה; אבל לדעתי, אם ניקח רגע צעד אחורה, כל הסוגיות הללו הן נגזרת של הדבר האמיתי – הקמת עסק טוב.

עכשיו, אנחנו מאמינים שמוצר טוב וצוות טוב הם הבסיס לבניית עסק טוב ולכן משקיעים בהם כל כך הרבה מאמץ, וזה בדרך כלל נכון בשלבים המוקדמים של סטארט אפ, אבל ברגע שמתחילים לגייס לקוחות ישנה חשיבות מכרעת לאיכות המערכת שתומכת בהם, ולדעתי, הסיבה שאין הרבה חומר כתוב בנושא הזה היא ש: 1. הוא פחות סקסי, ו-2. הוא מאוד משתנה מחברה לחברה.

אני מגדיר אופרציה ככל מה שקשור לתמיכה "לוגיסטית" בלקוחות משלמים, לאו דווקא באופן ישיר. זה יכול להיות פתיחת רישיונות שימוש וזה יכול להיות גם גיוס כוח אדם. בניגוד למחלקות הפיתוח או הכספים, מחלקת אופרציה בסטארט אפים יכולה ללבוש מגוון צורות, בהתאם לסוג הפעילות המיוחד של הסטארט אפ, ובדרך כלל מנהל הכספים לוקח על עצמו גם את התחום הזה, מסיבות שאסביר בהמשך. באופן כללי, אני לא חושב שיש הגדרה מילונית ל-COO (Chief Operating Officer); קראתי שבפייסבוק למשל שריל סנדברג אחראית פחות או יותר על כל דבר שהוא לא פיתוח, כלומר מכירות, שיווק, פיתוח עסקי, משאבי אנוש ועוד. בחברות אחרות זה לא תמיד כך.

כעת, לאחר הקדמה באורך הגלות שהיא בעצם דיסקליימר לכך שאני לא יודע כלום מהחיים שלי, הגיע הזמן לחלוק אתכם מה למדתי בשנתיים האחרונות שלי כ-CFO/COO.

המשך קריאה

עדכון לאקסל ניהול תזרים מזומנים, פלוס המלצה לכלי תקציב

עם כל ההתמכרות שלי ל-Power BI, שכחתי שקובץ האקסל בו אני משתמש לניהול תזרים מזומנים עדיין עושה שימוש ב-xlwings, החבילה שמחברת בין אקסל ל-Python, והאמת היא שכבר אין צורך בכך מאחר ו-Power Query מספק בדיוק את אותו שירות של Data Wrangling, והוא גם נושא בחובו מספר יתרונות:

  1. לא צריך לדעת Python (למרות שזה נחמד)
  2. לא צריך להתקין Python, ואת התוסף xlwings באקסל
  3. אפילו לא צריך להשתמש במאקרו
  4. למשתמש הממוצע יש הרבה יותר אפשרויות עם Power Query מאשר עם Python

לכן, הקדשתי שעה-שעתיים והפכתי את קובץ האקסל לכזה שמשתמש ב-Power Query כדי לקחת את טבלת ההזנה ולהפוך אותה לטבלה שטוחה מאוחדת שנוח לעבוד איתה. האמת, עובד הרבה יותר מהר…

המשך קריאה

תרשים דינמי חדש! דוחות רווח והפסד של חברות SaaS

תרשים חדש עלה לאוויר, ובו עיקרי דוחות רווח והפסד של חברות SaaS, החל משנת 2012 ועד כמה שיאהו פייננס נותן ;)

התצוגה הראשונית היא נתוני חציון של הפרמטרים השונים עבור כלל החברות במדגם, אבל אם תלחצו על הלוגואים יופעל סינון עבור החברות שבחרתם, וכידוע, חציון של מדגם בגודל n=1 הוא.. טוב, אתם מבינים לאן זה הולך.

הצורך עלה לי כאשר רציתי לתקף מודל שבניתי לצרכים פנימיים, אז חשבתי שזה יכול לעניין עוד אנשים. אגב, לאחר מעט חשיבה, עדכנתי מעט את התרשים הקודם שפרסמתי, המציג נתונים פיננסים עכשוויים של חברות SaaS, ופיצלתי את הפלט לשתי לשוניות כדי שלא יהיה צפוף בעיניים. אם יש לכם רעיונות לתרשימים מעניינים בתחום הפיננסים, שהם תוצר של מידע זמין שמתעדכן באופן תדיר, שלחו לי מייל ואולי אגשים לכם חלום (בהנחה שאתם חולמים שתרשים שחשבתם עליו יוצג באתר של מישהו אחר). המידע יכול להיות פחות או יותר כל דבר שמגיע כטבלה (ראה דוגמה).

אגב, לאור התגובות האוהדות לפוסט האורח של קובי קרליבך על תכניות תגמול לאנשי מכירות, אני מנסה לשכנע אותו וחברים נוספים מהתחום לתרום עוד מהידע הרב שלהם, בזמן שאני ממשיך להשתעשע עם Power BI. אחלו לי בהצלחה ;)

כל מה שחשוב לדעת על תכנית תגמול לאנשי מכירות

כתיבת תכנית תגמול לאנשי מכירות

לפני שנתחיל לצלול לעניינים ברצוני להציג את עצמי בקצרה. שמי קובי קרליבך ואני מנהל כספים בחברת harmon.ie. לפני מספר חודשים חבר טוב שלי (היי תומר!) הפנה אותי לאתר של ערן; מאז יצא לי לקרוא מספר בלוגים בנושאים שהיו רלבנטיים עבורי בהנאה רבה ואמרתי לעצמי למה לא ללכת בדרכו ולחלוק מנסיוני עם ציבור הקוראים, כאשר הפוסט הראשון (מבין רבים אני מקווה) יעסוק בכתיבת תכנית תגמול לאנשי מכירות, של סטארט אפים ובכלל. אמנם איני משופשף או שנון כמו ערן וזהו הפוסט הראשון שלי אבל הרגשתי צורך לחלוק מהידע הרב שצברתי.

לאחר הפתיח הקצר בואו ניגש ישר לעניינים.

לאחר שחברתכם עברה את שלב הפיתוח, יש מוצר שאפשר למכור ומחירון פחות או יותר מגובש (לפחות זה מה שאתם מספרים לעצמכם ולמנכ"ל…), עולה השאלה כיצד לבנות תכנית תגמול אפקטיבית לאנשי המכירות. לשאלה הזאת אין תשובה אחת ויש מגוון שיטות וגישות לענות עליה. מטרת הפוסט היא לסקור את העקרונות העיקריים והשיקולים המנחים בבחירת תוכנית התגמול המתאימה לארגון שלכם וכמובן להתאים אותה למציאות בשטח. הדבר הכי חשוב לזכור בעת בניית תוכנית התגמול היא שתוכנית התגמול צריכה לשקף את מטרות ויעדי החברה. לדוגמא, אם חשוב לכם נושא תזרים המזומנים או אם יש לכם בעיות גבייה מלקוחות ואתם רוצים שאנשי המכירות יהיו מעורבים בזה, אתם חייבים להכניס את נושא הגביה לתוכנית התגמול. דוגמא נוספת: אם יש לכם מוצר חדש שאתה רוצים לדחוף, אתם חייבים לתת עבור מכירה שלו אחוז עמלה גבוה יותר או בונוס מיוחד אחרת אנשי המכירות לא יעשו מאמץ למכור אותו. בסופו של דבר, התמריץ העיקרי של אנשי המכירות הוא הכיס שלהם ועליכם לדאוג שיש הלימה בין מה שאתם רוצים להשיג לבין תוכנית התגמול שלכם. כדבריו של תום קרוז בסרטו הנודע ג'רי מגוויר – “Show me the money”.

המשך קריאה

משהו קטן שעבדתי עליו: מידע פיננסי עדכני של חברות SaaS

כמו שכבר אמרתי, אמנם לא כתבתי הרבה בחודשים האחרונים, אבל זה רק בגלל שהייתי כל כך עסוק בלמידה של המון תחומים. אחד התחומים שהכי התפתחתי בו בתקופה האחרונה הוא BI, וספציפית Power BI.

יש לי המון מה לכתוב על דשבורדים, אולי אגיע לזה ואולי לא, מה שאני כן מתכוון לעבוד עליו חזק הוא ניצול של פי'צר חדש בשם Publish to Web שהחבר'ה הוציאו. למעשה, מדובר באפשרות "להוציא החוצה" דוחות שיצרתם, מבלי להשאיר אותם בסביבה הסגורה של Power BI.

הסנונית הראשונה היא דוח שמרכז את כל המידע הפיננסי של חברות SaaS ציבוריות הנסחרות בחו"ל. הדו"ח מתעדכן על בסיס יומי באמצעות סריקה של יאהו פייננס, ומה שהופך אותו לאינטרקטיבי היא העובדה שאתם יכולים להקיש על הלוגואים של החברות שמעניינות אתכם והמידע שיוצג הוא אך ורק המידע הרלוונטי לאותן חברות. אפשר גם לבחור מספר חברות באמצעות מקש ה-Ctrl. כמה זמן לקח לי ליצור את הדוח הזה? בערך ארבע שעות, כולל איסוף ידני של הלוגואים :(

מקווה שתמצאו שימוש בכלי הזה, הרגישו חופשי להגיב עם הצעות לשיפור או רעיונות לעוד דוחות.

טיפים לבקרה על תקציב השיווק וחישוב ROI

אז אחרי שחפרתי לכם על הטיול שלי לארגנטינה והתובנות שעלו לי בנוגע לתכנון תקציב ובקרה עליו, הגיע הזמן להודות שהתובנות אולי עלו באוקטובר 2015, אבל הביצוע קרה רק עכשיו, בפברואר 2016. מה גרם לי להפסיק להתעצל ולהטמיע תקציב? פשוט, בסביבות חודש דצמבר 2015 השקנו בחברה בה אני עובד פעילות חדשה בארה"ב, ויחד איתה פעילות שיווק במספר ערוצים, כאשר במקביל לזה גם הגברנו את קצב העבודה עם פרילנסרים באמצעות Upwork.

בינואר הכל עוד איכשהו תקתק, אבל בתחילת פברואר התחלתי להרגיש שזה מתחיל לברוח לי. כמי שאמון על תזרים המזומנים של החברה, זו לא תחושה נעימה כל כך, ולכן התחלתי לפעול.

שלב ראשון: קיבוץ הוצאות השיווק תחת מספר סוגים מצומצם

ראשית, חילקתי את הוצאות השיווק לארבעה סוגים, מהכבד לקל:

  1. שיווק ממומן – כל הוצאה שמטרתה "לקנות" לידים, למשל: Google AdWords, פרסום בפייסבוק, פרסום בטוויטר, פרסום בלינקדין, פרסום באתרי השוואות (בתחום שלנו זה היה GetApp ו-Capterra), פרסום באנרים באתרים מסוימים וכו' וכו'.
  2. פרילנסרים – מעצבים, מתכנים, קופירייטרים וכו'.
  3. כלי עזר – כלים, בד"כ על בסיס מנוי, שעוזרים לפעילות השיווק, למשל: Unbounce עבור דפי נחיתה, שירות מספר טלפון וירטואלי בארה"ב ומענה ולקיחת הודעות במידה ואנחנו לא עונים, צ'אט באתר (אנחנו משתמשים ב-Zopim) וכו'.
  4. קידום מכירות – נהוג לתת ללקוחות שאתם מבקשים מהם לכתוב ביקורת מפרגנת באתר השוואת מתנה צנועה, כמו Drone או ספר.

אלה סעיפי התקציב שהחלטתי שאני הולך לעבוד איתם. לאחר מכן, יצרתי עבור כל סעיף כזה חשבון הוצאות שמיוחס לו כך שחשבוניות שנרשמות על חשבון הוצאות זה ייזקפו לסעיף התקציבי הנכון.

המשך קריאה

כמה דברים שלמדתי על תכנון תקציב ובקרה (או: למה לא כיף איתי בטיולים)

עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון שכתבתי כאן.
האמת שקראתי ולמדתי כל כך הרבה בחודשים האחרונים, ובכל פעם שחשבתי לכתוב פוסט פשוט לא התחשק לי. אני חושב שזה בגלל שמרבית הפוסטים שלי היו טיפה ארוכים, ולכן בחודשים הקרובים אני אשתדל להגביר את תדירות הפוסטים, על חשבון האורך שלהם.
בכל אופן, את הפוסט הזה אני מתכנן לכתוב עוד מאוקטובר 2015, לאחר שחזרתי מירח דבש בארגנטינה עם אשתי. זו הפעם השנייה שלי בארגנטינה, זו מדינה עם מגוון מדהים, ובכלל, קולוניות בדרום אמריקה מרתקות אותי: השילוב של ארכיטקטורה אירופאית עם אוכלוסיה, הממ.. לא אירופאית, מגניב אותי כל פעם מחדש (כלומר, בפעם השנייה). הסקרנות הזו רק התגברה מאז שקראתי את המאמר של אסמוגלו על חשיבות המוסדות להתפתחות כלכלית, הרי הקולוניות לשעבר האלה הן דוגמה חיה למאמר שלו. בכל אופן, אני טיפה סוטה מנושא הפוסט ולכן רצוי שאתקדם.

אני לא יכול להגיד שלקחתי יותר מדי דברים מהחיים המקצועיים שלי אל החיים האישיים, אבל לדעתי זה צפוי להשתנות. יש הרבה קווים משיקים בין ניהול כספים של חברה לניהול כספים של משפחה, בטח ככל שהמשפחה גדלה. לאחרונה עולות לי הרבה מחשבות על הנושא הזה לאחרונה ואני מקווה לכתוב עליהן בעתיד.

לפני שנסענו, ניסינו אני ואשתי לתכנן כמה יעלה הטיול כמעין משחק מחשבתי יותר מאשר תקציב אמיתי. אני, כנראה בהשראת הזכרונות שלי מהטיול ב-2005, חשבתי שהטיול יעלה 20,000 ש"ח כולל טיסות. אשתי נטתה יותר לכיוון 30,000 ש"ח. אני לא אחזיק אתכם יותר מדי זמן במתח: הטיול עלה בסביבות 40,000 ש"ח. עם כאלה יכולות חיזוי, מזל שעזבתי את עולם הערכות השווי…

המשך קריאה

שירות לקהילה: תעריפי שכירות בתל אביב (ינואר 2016)

קיבלנו היום בפקס עלון פרסומי עם מגוון הצעות להשכרת משרדים בתל אביב. כשחיפשתי משרד עבור החברה שלנו מאוד עניין אותי הבנצ'מרק, אז חשבתי שאולי עיקרי הדברים מתוך העלון יעניינו גם אתכם. קחו בחשבון שיחד עם המחיר למ"ר כדאי גם לקחת בחשבון גם את דמי הניהול, גובה הארנונה ואחוז השטחים הציבוריים, כפי שהרחבתי כאן.

מעניין לראות שיש מקומות בתל אביב שהמחירים בהם מאוד נמוכים, גם ביחס לפתח תקווה ורמת גן, כנראה שזה בגלל רמת נגישות נמוכה או סביבה רועשת.

בהצלחה לכל העוברים…

תעריפי שכירות תל אביב

שדרוג משמעותי ל-xlwings

לאלו מכם שהרימו את הכפפה והחליטו ללמוד לחבר את פייטון לאקסל, אז החבילה שהמלצתי עליה בשם xlwings הוציאה זה עתה שדרוג מאוד משמעותי – היכולת ליצור פונקציות (UDF, בעגה המקצועית), במקום להסתפק בפעולות מקרו. כעת, במקום לשים את הערכים הדינמיים בתאים מסוימים ושהקוד ימשוך אותם משם, אפשר פשוט להעביר את הערכים באמצעות פונקציה!

אני מזכיר שהחיסרון בחיבור פייטון לאקסל הוא שמי שמקבל את הקובץ צריך להיות עם פייטון מותקן. זה כנראה לא הולך להשתנות, אבל כל עוד מדובר בניתוחים מקומיים – שווה להיכנס לזה.

עמוד ה-Quick Start של xlwings.

תהנו :)

מה חשוב לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות בראיית חשבון

עד כה נגעתי בשתי סוגיות "תעסוקתיות", האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומתי חברה צריכה מנהל כספים. זה לא במקרה. אלה שאלות שאני מנתח עם עצמי מפעם לפעם, לפעמים בשיתוף עם חברים מהתחום, והן לרוב "נושא חם" בדיוק כאשר הן כבר אינן רלוונטיות. כלומר, בערך בסוף ההתמחות התחלתי לשאול את עצמי למה ואיך התמחות היא כדאית, ובערך שנה לתוך התפקיד הנוכחי שלי שאלתי את עצמי מתי בכלל צריך מישהו בתפקיד הזה. אם הייתי טוב בלשון הייתי אומר שזו רטרוספקטיבה אבל אני לא בטוח שזה שימוש נכון במונח הזה…

עדכון (אוגוסט 2016): כתבתי פוסט חדש על ה"הצפה" בתחום ראיית בחשבון.

על כל פנים, כעת, שנה וחצי לתוך התפקיד הנוכחי שלי, שהוא הראשון שלי לאחר ההתמחות, כשאני נפגש לקפה/בירה עם חברים מהפירמה יוצא לי הרבה פעמים להרהר איתם בתפקידים שאנחנו יצאנו אליהם, שאנשים אחרים יצאו אליהם, יתרונות וחסרונות לכל "יציאה", וכמובן – קווי דמיון ליציאות היותר מוצלחות. אני אוהב דיונים כאלה כי הם נוטים לחזור על עצמם בשלל צורות במהלך החיים, בעיקר כשצריך להחליט על הצעד הבא בעולם התעסוקה, ולכן אפשר לקחת מהם תובנות שישמשו אתכם לזמן רב.

אגב, בשל נקודות הדמיון הרבות שבין "תפקיד ראשון לאחר התמחות" ל"תפקיד ראשון לאחר לימודים" ייתכן שהפוסט הזה ידבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון.

המשך קריאה