אז היה מיטאפ לפני חודש וחצי בערך. היה כיף. ומעשיר, אני מקווה. ועם חברים טובים (בפאנל וכאורחים). תודה רבה לכם שהגעתם, לשותפים שלי בפאנל ולמירב ו-ויולה על ההזדמנות ועל שנתנו לי חופש יצירתי בתכנון האירוע (למעט מופע הברייקדאנס שנשלל. על ידי כולם).
מצד אחד, עצרנו את ההרשמה ב-200 אחרי מספר ימים, וזה קצת מבאס לא לדעת מה תקרת הזכוכית של אירוע מהסוג הזה; מצד שני, אירוע גדול יותר כנראה היה מאבד מהאינטימיות שהתפתחה במהלך הדיונים. עוד משהו שאני לוקח איתי מהמיטאפ הוא שבפעם הבאה הייתי רוצה לנצל את הקהל והעניין כדי לגייס כסף לעמותה כלשהי. יכול היה להיות נחמד לצאת מהמיטאפ עם 1,000 ארוחות שישי למשפחות נזקקות (סתם דוגמה), אז למה לא בעצם?
אם הייתם/ן ומתחשק לכם להשאיר לנו פידבק – בכיף, השיבו למייל.

האמת היא שהסיבה המרכזית שהתחשק לי לכתוב את המהדורה הזו, מלבד העובדה שאלומה בשיחת ועידה כאן לידי, היא משהו שממש עבר מתחת לרדאר בעיתונות/טוויטר בישראל: ההתפטרות של מנכל חברת התרופות Illumina (חברה בעלת שווי שוק של 40-50 מיליארד דולר). ממש בקצרה, החברה נפרדה מחברה בת בשם Grail בשנת 2016, רק בשביל לרכוש אותה בחזרה ב-2021 תמורת 9.8 מיליארד דולר, כשהחשד הוא שעל הדרך נושאי משרה ב-Illumina גזרו קופון שנע בין 0.5 ל-2 מיליארד דולר. קראתם נכון. זה 2 עם תשעה אפסים מימין.
חכו, יש עוד. נחשו למי מגיע הפניית הזרקור אל נושאי המשרה? בלוגר (!) בשם מייק, שכתב סדרה מתגלגלת בת 11 פוסטים בנושא. זה הפוסט הראשון, זה הפוסט האחרון (שמכיל לינקים לכל מה שבאמצע). אם יש לכם שעה להקדיש לכל הסדרה, אני ממליץ בחום. אני חושב שעבורנו, כאנשי כספים, מעניין ללמוד כיצד מייק מפרש הודעות די אפרוריות ומרכיב מהן פאזל לתפארת, מה עוד שהוא כתב פוסטים אחרים מעולים, כמובן.
לפני שאני עובר לנושא הבא, שאלה לותיקי הניוזלטר ופיד שוק ההון: מי הייתה פעם המקבילה של מייק כאן בישראל?

קצב החלוקה של קרנות שהושקו לפני 2016 גבוה מזה של קרנות שהושקו לאחר 2016. הציוץ לא מספק פרשנות לכך אז אני אנסה. ראשית, במקרה של 2016-2017, אני משער שהסיבה היא כניסתן של קרנות קרוס אובר וקרנות עושר לאומיות להשקעות בשלבים מאוחרים, שדחתה את אירוע הליקווידציה של הרבה חברות. מייקל אייזנברג כתב על כך לא מעט בשנה שעברה. שנית, הרבה מהקרנות של לפני 2016 השקיעו בחברות שהיו בשלות ליהנות ממבול ההנפקות של 2020-21, במה שכנראה ייזכר כשירת הברבור של ה-ZIRP.
המקרה של מחזורי 2018-2019 הוא same same but different. הדומה הוא שהיה הרבה כסף בשוק וסבבים הפכו תחרותיים הרבה יותר. השונה הוא שהשחקנים ששינו אסטרטגיה לא היו קרנות קרוס אובר, אלא קרנות צמיחה "קלאסיות", שבמקור כיוונו לרף של 10 מיליון דולר ב-ARR, ו"נכפו" להשקיע בשלבים מוקדמים יותר. נראה שבשוק "של פעם", חלק מהחברות הללו היו נמכרות והקרן שהשקיעה בהתחלה הייתה נפגשת עם כסף (ומחלקת אותו).
כל העיסוק הזה ב-TVPI (שווי על הנייר) ל-DPI (חלוקה הפועל) הזכירו לי את הגרף החביב הזה, מאת Altimeter.

אנדריסן הורביץ כנראה קינאו אחרי הפירגונים שחילקתי ל-ICONIQ והשיקו מיני-אתר סופר מושקע בנושא גיוס Executives. שימושי לפאונדרים/ות כמובן, אבל גם לנו כאנשי מקצוע, בין אם בצד המגייס או המגויס. תומר מרידור מויולה שיתף במיטאפ על איך הם תופסים את תפקיד ה-CFO ואמר דברים מאוד מעניינים.

לא, אין הקלטה של המיטאפ.

Lemonade המציאה סוכנים סינתטיים. אם הבנתי נכון, חברות ביטוח מסורתיות עושות שימוש בסוכני ביטוח כמנוע לגיוס לקוחות חדשים, ומשלמות עמלה קבועה לסוכנים. Lemonade התקשרה עם אחת הקרנות שהשקיעו בה בתחילת הדרך, General Catalyst, ויחד הן יצרו מנגנון דרכו GC מממנת גיוס לקוחות חדשים ומקבלת בתמורה 16% מהפרמיות שלהם עד שההשקעה מוחזרת במלואה, במה שאמור לייצר ל-GC תשואה שנתית של 16%. יש מי שסבור שמדובר בפקטורינג. כך או כך, שווה לעקוב, ויהיה מעניין לראות אם חברות נוספות יילכו בדרך הזו.

יצא לי לשמוע מלא פודקאסטים מעניינים לאחרונה, לא כולם בענייני כספים. אולי אעשה בקרוב מהדורה מיוחדת רק עבורם. בינתיים, ולסיום, אשתף עמכם פרק בנושא שאני מת להעמיק בו, כלכלת כדורגל, ומי יותר מתאים כדי לפרק את הנושא מאשר הפודקאסט Business Breakdowns עם פרק על באיירן מינכן??
מסתבר שבאיירן הוא מועדון מאוד מיוחד, מאחר והוא רווחי. "רק" 30% מההכנסות הולך על שכר, ומה שיותר מעניין, באיירן הוא אחד המועדונים הגדולים היחידים עם מאזן חיובי של קניות ומכירות של שחקנים. זה נדיר, כי לרוב מועדונים גדולים רוכשים שחקנים הנמצאים בשיאם או קצת לפני השיא, ומוכרים לאחר השיא (לעתים זו נבואה שמגשימה את עצמה, קרי מועדון גדול שרוצה למכור שחקן בעצם מאותת לשוק שהשחקן לא בשיאו). זה, פלוס המודל העסקי של חלק מהמועדונים הקטנים יותר (להיות חממה ולמכור שחקנים לקבוצות גדולות יותר), גרם לי להרהר על קווי הדמיון שבין כדורגל לאסטרטגיות אקזיט בטק. לצערי, הם לא נגעו במעורבות של חברות ההלבשה בשוק ההעברות. אם אני זוכר נכון, פעם פורסם שהחברות משתתפות בחלק מהעלות של עסקאות בפרופיל גבוה ומסקרן אותי לגבי שיווי המשקל של שיתוף פעולה כזה.

אחרון חביב, ארוך אך מתגמל: פול גראהם עם How to Do Great Work.

זה הכל להפעם.