כיסינו גבייה, דיברנו על האקים אופרטיביים, כעת מגיע החלק הארי של גזברות וניהול מזומן: להחליט מה נחשב כמזומן, לשים את החשבונאות בצד ולחלק לשלושה סוגי תזרים מעט אחרים, להרים BI, להחליט האם מגדרים, לקבוע כמה מפקידים, לדווח לבורד ו.. נראה לי שזהו. מספיק, לא?

זה אחד הפוסטים המוזרים שיצא לי לכתוב. בערך 2,000 מילים על פני 10 חלקים. בכל פעם שהתכוונתי ללחוץ Publish נזכרתי בעוד נושא קטן, ועוד נושא, ועוד נו. אוקיי, הבנתם. מסתבר שניהול מזומן כולל בתוכו מלא נושאים! אז יאללה, בואו נצלול.

מבוא לפילוסופיה של המזומן (או: מה זה מזומן?)

לחשבונאות יש חיים קלים: עד 3 חודשים מח"מ -> מזומנים ושווי מזומנים.

עבורנו, בוודאי בעולם התוכן של סטארטאפים, כשאנחנו מדברים על מזומן אנחנו מדברים על כסף שזמין לנו למימון הפעילות: שכר, שרתי ענן, קראנצ' שוקולד מהבייקרי ביומולדת של המנכלית. אתם יודעים, הדברים החשובים. הנקודה הזו של מזומן נזיל היא הרבה פעמים נתונה לפרשנות, ואמנם אין לה המון השפעה ביומיום (אחוזים בודדים מסך המזומן), אבל צריך לעשות יישור קו בנושא הזה ולשמור על עקביות שנים קדימה.

אז אלו סעיפים מאזניים אני כולל במזומן?

• מזומנים ושווי מזומנים
•  פיקדונות לטווח קצר (כולל ריבית שנצברה ועדיין לא שולמה)
• פיקדונות לטווח ארוך (כולל ריבית שנצברה ועדיין לא שולמה)
• מקדמות במזומן (למשל שכ"ד, ספקי שכר בחו"ל)
• מזומן שרותק כביטחונות לחדר עסקאות

אזכור של כבוד הולך לרווחים/הפסדים בגין גידורי מטבע שעדיין לא פקעו. זה אמנם לא נכלל במזומן אבל יקבל את הכבוד שלו בחלק של הדיווחים כחלק ממדיניות ההשקעות שנקבע (בהמשך הפוסט אני משתף טמפלט חינמי). לגבי מקדמות במזומן, חלקכם אולי יהיה בדעה שלא לכלול אותן תחת מזומן כי זה לא כסף שזמין עכשיו ומיד, אבל לטעמי הוא זמין מספיק (בוודאי בפירוק, לא עלינו חמסה חמסה), וגם כך, מה שחשוב בדיווחים השוטפים זה השריפה החודשית, שאיננה מושפעת מההחלטה הזו.

מדוע לכלול את הריבית שנצברה בפיקדונות שלא פקעו?

בעד: כלכלית, אתם צוברים מדי חודש ריבית בגין כל הפיקדונות שלכם והדיווחים החשבונאיים צריכים לשקף את זה; זה מחליק תנודתיות שתיווצר עם הכרת הכנסות מימון רק במועד הפקיעה של הפיקדון (או במעמד הדוחות הרבעוניים למי שעושה סקירה רבעונית); לא כזה מסובך לתפעול במידה ועובדים עם כלים כמו של חיסונים פיננסים (הרחבה בסוף הפוסט).

נגד: יותר עבודה בצד החשבות -> יותר מקום לטעויות; מה שחשוב זה תזרים המזומנים החופשי והוא גם ככה לא כולל הכנסות מימון.

שלושת סוגי תזרים המזומנים

על שלושה תזרימים דיברה החשבונאות:

• תזרים מפעילות שוטפת – כשמו כן הוא. אמור לשקף את תזרים המזומנים שנבע מהפעילות השוטפת של החברה. גבייה מלקוחות, תשלום משכורות וכו'
• תזרים מפעילות השקעה – תזרים שיצא כדי לממן השקעות
• תזרים מפעילות מימון – תזרים הקשור להון עצמי/זר

לכאורה, חלוקה הגיונית. בפועל, מניסיוני, לא אופטימלית כדי להבין מה קרה בחברה, ממגוון סיבות: התזרים התפעולי כולל בתוכו הכנסות/הוצאות מימון, תזרים מפעילות השקעה כולל הפקדה לפיקדונות והתזרים המימוני הוא בגדול בסדר, למעט העובדה שהוא לא כולל הכנסות מימון מריבית שנצברה וטרם התקבלה.

אני מציע חלוקה מעט אחרת, שלטעמי מתאימה יותר לסטארטאפים וחברות Mid-Market:

• תזרים מזומנים חופשי – תזרים הקשור לפעילות החברה בלבד, כולל בתוכו השקעות הוניות (CapEx). אינו כולל בתוכו הכנסות/הוצאות מימון. אמור להיראות כמו דוח רווח והפסד על בסיס מזומן, בתוספת השקעות הוניות
• תזרים מימוני – תזרים הקשור להון זר, קרי חוב פיננסי (התחייבות נושאת ריבית), והכנסות/הוצאות מימון גם אם הן לא במזומן (כי זיכרו, אני כולל אותן במזומן, אז חייבים לשמור על עקביות)
• תזרים הוני – תזרים הקשור להון עצמי, כלומר סבבי השקעה ומימושי אופציות של עובדים

תזרים מזומנים בשיטה הישירה או בשיטה העקיפה?

טוב שלא שאלתי אם אתם בעד הבקסטריט בויז או אן סינק… (התשובה ברורה, אני מקווה)

כזכור לנו, דוח תזרים בשיטה הישירה הוא בעצם תיוג של תנועות בדפי הבנק ותנועות שהשפיעו על יתרת המזומנים שלא עברו דרך דפי הבנק (אהמ, הכנסות ריבית שנצברו). דוח תזרים בשיטה העקיפה יוצא משורת רווח כלשהי (לפעמים נקי, לפעמים תפעולי. תלוי למי "שייך" התזרים המחושב) ומוסיף/מוריד התאמות של סעיפים מאזניים שהתנועות בהם השפיעו על שורת הרווח. ב-2016 כתבתי את אחד הפוסטים החשובים (לדעתי) בבלוג בשם הדוח היחיד שאמור לעניין אתכם בתחילת הדרך. הוא לא הכי פופולרי, הפוסטים על קריירה תמיד עוררו יותר תגובות, אבל הוא בוודאי מהפוסטים היותר פרקטיים כאן, כי לדעתי דוח תזרים בשיטה הישירה הוא מהדוחות החשובים של חברה גם כשהיא לא בתחילת הדרך. עכשיו, אני לא טוען שדוח תזרים בשיטה העקיפה הוא חסר ערך לחלוטין. זה נחמד לראות האם הקיטון בתשלומים לספקים הוא בגלל הוצאות נמוכות יותר או דחיית תשלומים (מה שמגדיל את יתרת הספקים ואת ה-DPO המשתמע), אבל זה פחות חשוב מלדעת כמה יוצא מהכיס בתקופה נתונה.

תזרים מזומנים בתקציב

כפי שהראיתי בוובינר ב-2022, אני ממליץ לבנות תקציב שהוא תוצאתי (קרי, רווח והפסד) וגרסה מקבילה שהיא תזרים מזומנים בשיטה הישירה. אפשר להוסיף את שני הדוחות הכספיים האחרים, מאזן ודוח תזרים אם לדעתכם זה יוסיף במשהו לבורד או לבעלי התקציב, רק תחשבו על זה טוב טוב כי מדובר בהרבה עבודה.

בחזרה לתזרים הישיר. זה אומר שצריך להוסיף לתקציב תחזית של הכנסות מימון, גבייה, מתי משלמים שכר בכל טריטוריה, מתי משלמים לספקים, גיוסי הון ואם התקציב שהקציתם לסיילספורס משולם שנה מראש, רבעוני או חודשי. אם רק הייתה לכם תבנית שעושה עבורכם את כל העבודה הזו בחינם אין כסף…

איך הכל נראה ב-BI

מבלי להיכנס לאיך בונים את הדוח הזה (הולכים אחורה מתנועות הבנק, דרך Bill Pay, אל Bill ופקודת היומן שנרשמה מול חשבונות ההוצאה הרלוונטים. אוקיי, נכנסתי לזה), ברירת המחדל של הדוח היא תזרים המזומנים החופשי: הפקדות, תשלומים במזומן ו-CAPEX. כמו תמיד בדוח כזה, יש הסתכלות חודשית והתסכלות YTD וסינונים רלוונטיים, במקרה הזה אפשר לבחור חברת בת ספציפית.

אגב, חדי העין יבחינו שהחשבון הבינחברתי לא מאופס. אם סגרתם חודש כמו שצריך זה לא אמור להיות ככה, אצלנו זה ככה כי מדובר במסך דמו שהרצנו עליו רנדומיזציה ברמת כל חשבון והוספת פקטור. מה שכן, זו דרך נחמדה לראות שהכל הסתדר בתקופה שנסגרה בלי להיכנס לדוחות בקרה מורכבים.

מברירת המחדל, אפשר להוסיף תנועות הקשורות להון זר ופיקדונות, וכדי לסגור את המעגל תנועות הקשורות להון עצמי (גיוסי הון ומימושי אופציות), הכל באמצעות הקלקה על תיבת הסימון הרלוונטית.

כלל חשוב: הכל הכל הכל חייב להתבסס על תנועות בחשבונות המאזניים שכלולים במזומן.

זו הדרך היחידה לשמור על עקביות. אם אתם לא יודעים לסווג תנועה מסוימת, שימו תחת Other ונסו לצמצם את זה לאפס עד כמה שאפשר. תשלומי/תקבולי מע"מ, למשל, יהיו תחת Other ואין מה לעשות לגבי זה.

טוב, חפרתי מספיק. קבלו GIF עם אנימציה:

הקטגוריות של ההוצאות התפעוליות, למעט Other, הן למעשה ה-Chart Of Accounts שלנו. אליהן הוספנו יתרות בינחברתיות (שכאמור, אמורות להיות אפס), השקעות הוניות, הכנסות/הוצאות מימון ו-Equity. אגב, זו גרסה מ-2022. כיום אני מציג הכנסות מריבית תחת Inflow כי קל יותר לזכור כמה כסף נכנס לקופה יחד עם גבייה. הסיבה לשינוי היא שכך נוח לי יותר לחשוב על התזרים.

כדי להשלים את התמונה, תרתי משמע, זה לא מופיע ב-GIF אבל ישנה אפשרות ללחוץ על קטגוריה מסוימת ולראות בטבלה נפרדת למטה את תנועות היומן שמרכיבות את היתרה המוצגת, לצורך debugging זריז.

ניהול המזומן (או: כמה להשאיר בעו"ש)

אני אקח ניחוש מושכל שרוב קוראי הבלוג עובדים בחברות ששורפות כסף, ועבור חברות כאלה קיים טריידאוף בין להשקיע כמה שיותר בפיקדונות והסכנה שהתחזית שלכם לא התממשה ונתקעתם בלי יתרה מספקת כדי לשלם משכורות.

יש המון דרכים לעשות את זה, ואני אשמח אם תשתפו בתגובות כיצד אתם עושים זאת, אבל אני שם בצד בתחילת השנה בערך 10% מיתרת המזומנים שצפויה לסוף השנה ומגלגל אותה בפיקדונות עם מח"מ של שבוע עד חודש. את השאר, החלק הארי של יתרת המזומנים אני מחלק ל-11 פיקדונות בגובה השריפה החודשית הצפויה ומפקיד כך שכל אחד מהם ייפרע בסוף החודש, בדיוק בזמן כדי להמיר דולרים לשקלים ולשלם משכורות בישראל ושאר העולם.

כמה להשאיר חונה בעו"ש? זה תלוי. במדינות זרות זה תלוי בתדירות החשבונית הבינחברתית שלכם, שהתשלום שלה מממן את הפעילות בחו"ל (אלא אם קיימת בהן גבייה מספקת). אנחנו מוציאים חשבונית בינחברתית מדי חודש ולכן אין צורך להשאיר עתודות נזילות מעבר לכך. בטריטוריות "קרובות" כמו ארה"ב וישראל אני משתדל להשאיר כמה שפחות, אפילו שבועיים, אבל זה נחשב מעט קיצוני. ככה אני, חי על הקצה ועל המשקה חלבון שוקולד אגוזים של יוטבתה. הרוב משאירים בין חודש לחודשיים בעו"ש.

כמה מילים על גידורי מטבע

תראו, לגבי גידורים. אם זה היה מבחן תיאוריה מימונית, יש רק תשובה אחת נכונה והיא לא לגדר. כן, מה ששמעתם. על פני זמן, גידורים אינם עדיפים על המרה בשער הספוט ולגידורים יש עלות של 2-3%. למרבה הצער, זה לא שיעור במימון, ובפרקטיקה מצופה מאיתנו כאנשי כספים לקבע/לגדר את שער התקציב שלנו. זה מנטרל במידה מסוימת את התנודתיות בשער המטבע בטווח הקצר, וכן מאפשר "להעביר" את התנודתיות מתחת לשורת הרווח התפעולי, אבל שוב – מבחינה תיאורטית, השוק לא אמור לייחס לכך חשיבות. ישנה ספרות ענפה על כך שלשינויים של תקינה חשבונאית ישנה השפעה אפסית על שוויה של חברה מאחר ואין להם השפעה על תזרים המזומנים. אין סיבה לחשוב שההשפעה של גידורי מטבע מתנהגת אחרת.

עד 2024 הייתי מגדר את שער התקציב בתחילת השנה באמצעות פורוורדים (מחויבות להמיר דולרים בשער מסוים ביום מסוים), השנה אני משתמש בצילנדרים (קניית פוט במקביל למכירת קול), 100% חצי שנה קדימה ואחוזים יורדים בחודשים 7-12. בגדול, מאחר וגידור מתבצע בנקודת זמן מסוימת ולתקופה מסוימת, לא ניתן לנטרל סיכון מטבע לחלוטין ולתמיד, אז מה שמתקבל זה מגמת השינויים במטבע, פשוט "קצת באיחור" ובגבולות הצילנדרים בהם השתמשתם.

ייתכן שבמהלך חייכם תיפגשו עם יועץ גידור שימליץ לכם לגדר באחוזים גבוהים יותר כאשר שער הספוט גבוה ביחס לשנים קודמות. העניין הוא ששערי מט"ח נעים באקראיות, אין מתאם בין תשואות עבר לתשואות בעתיד, ולכן לא ברור מהו הביסוס לכך שזוהי אסטרטגיה עדיפה על פני כל אסטרטגיה אחרת. בדיוק סיימתי להאזין לפרק של Acquired אודות RenTech – קרן הגידור המצליחה ביותר בהיסטוריה (66% ו-38% תשואה שנתית לפני ואחרי דמי ניהול, בהתאמה, מאז הקמתה בשנת 1982), ונאמר שם שאחוזי ההצלחה של הקרן הם בערך 50.3%, לפי שמועות וציטוט חצי-בצחוק של אחד ממייסדי הקרן. מסתבר שזה מספיק משתלם כשמדובר במיליוני עסקאות ביום כי הם לא מקבלים משקיעים חדשים משנת 1993 (!). עכשיו, שאלו את עצמכם, מה הסיכוי שלכם להציג אסטרטגיה טובה יותר על פני זמן.

הנקודה לגבי גידור מטבע שצריך לזכור היא שבסוף מדובר במשחק סכום אפס, או ליתר דיוק: משחק סכום מינוס 3% עלות הגידור. אם בסוף השנה יש לכם רווחים, זה אומר שבאותה מידה יכלו להיות לכם הפסדים, וזה מאוד דומה ל, ובכן, המרה בשער הספוט. פחות 3%.

#כיףאיתיבמסיבות

דיווחים פנימיים ומדיניות השקעות

החל מסבב C רצוי לאשר מדיניות השקעות שתאגד בתוכה במה מותר להשקיע, כמה מגדרים וכמה קדימה, כיצד מדווחים בדוחות ומה מדווחים לבורד. הטמפלט הזה אמור לסייע לכם. הרוב המוחלט של החברות שאני מכיר אישרו מדיניות השקעות שמאפשרת להן להפקיד בפיקדונות דולריים של בנקים ישראלים מאחר והריבית המוצעת עדיפה בלמעלה מ-1% על הריבית שמקבלים בארה"ב. רגע רגע, זו לא השוואה של תפוחים לתפוחים, הרי בנקים ישראליים מדורגים A בדירוג עולמי, בעוד ש-MMF מדורגות AAA (שלא לדבר על הבדלי המח"מ). תנוח דעתכם, גם כאשר משווים את כל התנאים, הריבית בבנקים הישראלים גבוהה יותר וההתנהלות נוחה יותר (זה די מסובך לבנות בארה"ב פורטפוליו של אג"ח קונצרני עם סולמות מח"מ).

הדיווחים לבורד צריכים להיות תואמים לתקציב ולמדיניות ההשקעה. הדיווחים החודשיים הם יותר בשבילכם ואולי בשביל המנכלית, אני לא רואה טעם בלתקשר לבעלי התקציב דוח תזרימי. אפשר ללוות את הדיווח לבורד בדוח גיול ומדדים תומכים אחרים (למשל, שיעור הגבייה מתוך ה-TCV של הבוקינגס, או שיעור הגבייה מתוך ה-MRR), תלוי מה חשוב באותה נקודת זמן.

יועצי גידור וחדרי עסקאות

במידה ויש לכם נפח מכובד של המרות, עדיף לפתוח חשבון בחדר העסקאות של 2-3 בנקים מקומיים כי זה נותן שערים עדיפים. הבנק ידרוש שעבוד של 5% מנפח העסקאות הצפוי, שזה לא נורא כי מקבלים על זה ריבית כמו עם פיקדון.

לגביו יועצי גידור, יש את חיסונים פיננסים, אנרג'י, HedgeWiz והמון אחרים. זה נחמד, לא חובה. לחיסונים פיננסים יש מוצר בשם Immunitor שמאפשר להזין עסקאות, לקבל אינדיקציות על שערים וריביות כדי לבוא מוכנים יותר למו"מ ואפילו מחשב את הריבית שנצברה על פיקדונות שעדיין לא נפרעו (אם מזינים אליו ידנית את פרטי ההפקדה שנעשתה). חביב.

בפוסט הבא אגע טיפה במוצרים שעוזרים לניהול המזומן.

מילות סיכום

אם הגעתם עד לכאן, אתם או אמא שלי או שניהול מזומן ממש מעניין אתכם. כך או כך, אתם צריכים למצוא תחביבים.

כשיצאתי לדרך עם סדרת הפוסטים הזו לא הייתי בטוח שיש מספיק בשר בשביל יותר משני פוסטים, והנה אנחנו כאן – 5,000 מילים במצטבר עם מקום לעוד. העניין עם ניהול המזומן זה שברגע שהגבייה רצה חלק, יש הרבה נושאים קטנים אחרים לתפור. זה תופס הרבה פחות מקום ביומיום מההשפעה של זה על יתרת המזומנים שלכם בסוף השנה, שהיא דבר די חשוב, ולכן צריך לקבל מידה הגונה של התייחסות כבר בתחילת הדרך. בפוסט הבא אגע יותר בשליטה ובקרה, כלים ונהלים – כולם רלוונטים יותר לחברות גדולות, אבל ייתכן שתמצאו בהם עניין או השראה להטמעה בקנה מידה קטן אצלכם.

יש לנו מיטאפ ב-18.4.2024, 9:00 ואנחנו הולכים לגעת גם בניהול מזומן. לינק להרשמה יפורסם בקרוב.

סייעו בכתיבת הפוסט (הגיבו לי בוואטסאפ): אבי ישראל, מיכאל שמורק ורותם לנדא עם א'