עד כה נגעתי בשתי סוגיות "תעסוקתיות", האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומתי חברה צריכה מנהל כספים. זה לא במקרה. אלה שאלות שאני מנתח עם עצמי מפעם לפעם, לפעמים בשיתוף עם חברים מהתחום, והן לרוב "נושא חם" בדיוק כאשר הן כבר אינן רלוונטיות. כלומר, בערך בסוף ההתמחות התחלתי לשאול את עצמי למה ואיך התמחות היא כדאית, ובערך שנה לתוך התפקיד הנוכחי שלי שאלתי את עצמי מתי בכלל צריך מישהו בתפקיד הזה. אם הייתי טוב בלשון הייתי אומר שזו רטרוספקטיבה אבל אני לא בטוח שזה שימוש נכון במונח הזה…
על כל פנים, כעת, שנה וחצי לתוך התפקיד הנוכחי שלי, שהוא הראשון שלי לאחר ההתמחות, כשאני נפגש לקפה/בירה עם חברים מהפירמה יוצא לי הרבה פעמים להרהר איתם בתפקידים שאנחנו יצאנו אליהם, שאנשים אחרים יצאו אליהם, יתרונות וחסרונות לכל "יציאה", וכמובן – קווי דמיון ליציאות היותר מוצלחות. אני אוהב דיונים כאלה כי הם נוטים לחזור על עצמם בשלל צורות במהלך החיים, בעיקר כשצריך להחליט על הצעד הבא בעולם התעסוקה, ולכן אפשר לקחת מהם תובנות שישמשו אתכם לזמן רב.
אגב, בשל נקודות הדמיון הרבות שבין "תפקיד ראשון לאחר התמחות" ל"תפקיד ראשון לאחר לימודים" ייתכן שהפוסט הזה ידבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון.
כמה סייגים לפני שממשיכים. ראשית, אני עשיתי כמה דברים לפני (ותוך כדי) ההתמחות שלי, כך שהגעתי אליה בשלב מאוחר יותר מעמיתיי ללימודים. כשסיימתי את ההתמחות כבר היה לי ניסיון תעסוקתי מארבעה מעסיקים שונים ועוד שלושה מוסדות שבהם לימדתי; מאחר ואני כנראה לא דוגמה מייצגת רלוונטית, אני אשתף יותר מקרים של חברים מאשר את ניסיון החיים שלי. שנית, רוב מי שאני מכיר התמחה במחלקה הכלכלית אז משם אני שואב את רוב הידע שלי.
עד כמה חשוב התפקיד הראשון לאחר ההתמחות?
נגעתי קצת בנקודה הזו בפוסט על האם כדאי ללמוד ראיית חשבון. ברור ששום דבר בחיים הוא לא דטרמיניסטי, אנשים יכולים לקבל החלטות גרועות שיתגלו כמוצלחות, ולהיפך. מעבר לכך, גם על החלטות פחות טובות אפשר לכפר בעזרת חברים שמפרגנים בטיפ על משרה שווה או סתם מזל עם המשרה הבאה. יחד עם זאת, ככל שמתבגרים, ה"גרף" של הקידום המקצועי מתחיל להתכנס למגמה מסוימת, ואתם רוצים (?) שהיא תהיה תלולה ככל שאפשר. קשה להרים אותו בחזרה פתאום בגיל 35, כשיש ילדים, משכנתא (=> פחות כסף פנוי שיסייע לספוג החלטות גרועות), פחות זמן פנוי ופחות אנרגיות לתת את כל כולכם במקום העבודה.
כמו שאתם מבינים, אני בדעה שהתפקיד הראשון לאחר ההתמחות הוא מאוד חשוב להתפתחות המקצועית שלכם, מכמה סיבות: ראשית, אתם כבר לא ילדים, התפקיד הראשון לאחר התמחות הוא בד"כ התפקיד השני/שלישי בחיים המקצועיים שלכם – אם עכשיו לא תתנו בראש, אימתי? שנית, הוא כנראה התפקיד המקצועי האחרון שיהיה לכם, כלומר זה שתלמדו בו כמויות גדולות של ידע מקצועי חד. התפקידים שלאחריו צפויים להיות נגזרת שלו ושל תפקידים קודמים ו/או ניהוליים בעיקרם. שלישית, וכנראה הכי חשוב, זה התפקיד שאמור להתוות את הדרך. מעטים האנשים שמתרוממים מתפקיד ראשון בינוני לתפקיד של מטאורים. כמו שאמרתי בפתיח, זה יכול לקרות, אבל לא סביר.
נקודה ראשונה: Time is money
הדרך הכי טובה לתאר את ההחלטה "מתי לצאת, לאן לצאת" היא כאופציית put אמריקאית, כלומר, כזו עם ערך זמן שלילי. במרבית המקרים, אחרי שנתיים-שלוש במשרד, אתם לומדים פחות ופחות חומר מקצועי ויותר ויותר על פוליטיקה. אני לא אומר שפוליטיקה זה לא דבר חשוב, אבל הפוליטיקה במשרדים לא דומה לפוליטיקה שתפגשו בחברות שתעבדו בהן, ולכן, הנחת הבסיס היא שככל שתישארו במשרד אתם במקרה הטוב דורכים במקום. זו כאמור דעתי האישית. בנוסף לכך, אנשים שמיצו את עצמם בפירמה נוטים לשקוע בבאסה מתמשכת שלא עושה טוב לנפש. הם נעשים מרירים וכבויים. כשזה קורה, עלות ההישארות ממריאה לשמיים. ראיתי את זה במו עיניי אינספור פעמים.
עכשיו, בהינתן שעדיף לצאת כמה שיותר מהר במהלך חלון הזמן של השנה הראשונה מתום ההתמחות, לכאורה עלינו לקפוץ על ההזדמנות הראשונה לצאת. אבל איך נדע אם זו ההזדמנות הכי טובה שנקבל? אולי בעוד חודש תבוא הזדמנות טובה יותר? ה-Trade-off הזה, בין החשיבות של לצאת למקום מצוין לבין העלות השלילית של להישאר בפירמה הוא האלמנט הכי מסובך בסיפור הזה, ולרוע המזל גם כשנסתכל אחורה ונרצה לנתח את הבחירה שלנו לא נוכל לדעת בוודאות שאכן בחרנו טוב.
יש לי עצה לאיך להתמודד עם הדילמה הזו. אל תצאו מהפירמה אם האלטרנטיבה היא גרועה או מעניינת באופן מאוד גבולי. אם זה מה שאתם חושבים על אותה אלטרנטיבה כשיש את כל הלחץ לצאת החוצה, אז היא לא שווה את זה. עדיף להישאר. אחרת, אם האלטרנטיבה חיה בטווח שבין "סבבה" לבין "מדהים, איפה חותמים?" כדאי לעזוב ולקוות שעשיתם בחירה טובה.
נקודה שנייה: מה לחפש בתפקיד
אוקיי, הגענו ללב החפירה של הפוסט הזה.
אני סבור שיש שלוש שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם, ועוד אחת שאני לא בטוח לגביה אז אני מצרף אותה לכל מקרה.
שאלה ראשונה: לאן יצאו הקודמים בתפקיד
כל השאלות חשובות, אבל בסוף מבחן התוצאה הוא זה שקובע. המקום שאליו הלכו מי שכבר עשו את התפקיד הזה הוא כנראה אפשרות די סבירה עבורכם, לטוב ולרע. אין לי הרבה מה להרחיב בנושא הזה, אני מניח שאתם מבינים לבד את חשיבות העניין.
שאלה שנייה: האם אפשר להתקדם בתוך / מתחת / ליד הארגון?
אם ההחלטה לצאת היא אופציית put אמריקאית, מקום העבודה החדש הוא אופציית call.
חברה בצמיחה טומנת בחובה הזדמנויות מגניבות, בארץ או בחו"ל, לקידום מהיר ואפשרות לעשות תפקיד שמהווה חלק משמעותי בצמיחה המואצת של הארגון. חברה גדולה, עם מטה מכובד, טומנת בחובה הזדמנויות לתפקידי רוחב או קידומים, בארץ או בחו"ל, כנראה בתנאי שתמלאו לפחות שנתיים בכל תפקיד. אחרונות וחביבות, קרנות הון סיכון או פרייבט אקוויטי טומנות בחובן את האופציה לרדת למטה לאחת מחברות הפורטפוליו ולעשות שם תפקיד משמעותי שלא הייתם מקבלים אלמלא באתם מבפנים.
כפי ששמתם לב, יש מאפיין אחד משותף לכל "אופציות ה-call" הללו – הן כולן רלוונטיות למי שכבר הכניס את רגלו מבעד לדלת ויודע לפני שאר השוק על ההזדמנות שנפתחה. זה אלמנט חשוב כי זה בדיוק מה שיכול להפוך יציאה אל תפקיד לא מלהיב בחברה גדולה לעדיף, בדיעבד, על יציאה אל סטארט אפ מבטיח עם חבילת אופציות מפנקת. אל תזלזלו בעניין הזה; הנוחות והיציבות של ארגון גדול, יחד עם האפשרויות להתקדם בו, יכולות לקסום להרבה אנשים, בוודאי לכאלה שהם יותר שונאי סיכון בהוויתם. יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר שלארגונים גדולים יש חסרון אחד גדול והוא שברגע שלומדים לעבוד במסגרת המנגנון, יש סכנה להישאב לבינוניות ולאפרוריות ש(כנראה) רווחת בארגון. זה, יחד עם העובדה שכבר לא לומדים דברים חדשים, עלול להביא להשטחה של גרף ההתקדמות שהזכרתי קודם.
שאלה שלישית: האם יש קשר לגורמי חוץ?
וידוי: את השאלה הזו העתקתי מחבר של חבר, מנהל כספים לשעבר בחברה תעשייתית מאוד גדולה.
בגדול, חשוב להבין שיש מנהל כספים ויש מנהל כספים. יש מנהל כספים, של חטיבה או יחידה עסקית, שנמצא בקשר עם גורמים בתוך הארגון; הצוות שלו "מספק" שירותי אנליזה, מכין תחזיות, תקציבים וכו', ואותו מנהל כספים הוא האוטוריטה הפיננסית בסביבה הזו. מה שחשוב לזכור כאן הוא שפניו מופנים אל תוך הארגון. לעומת זאת, ישנו מנהל כספים שמצוי בקשר שוטף עם בנקים, משקיעים בעלי עניין, לקוחות / ספקים גדולים, פרויקטים חוצי ארגון וכו'. זהו מנהל כספים שפניו אל מחוץ לארגון. הטייטל זהה, אך המהות שונה לגמרי.
אתם רוצים להיות מנהלי כספים מהסוג השני. תמיד.
שאלה רביעית (שנויה במחלוקת בעיניי) – מידת הקירבה לליבת הפעילות של הארגון
את השאלה הזו העתקתי מחבר שעובד בקרן השקעות בעקבות דיון שהיה לנו. הוא אמר לי משהו בסגנון הבא: "קח את החשב שלנו לדוגמה. מתי בפעם האחרונה הוא ישב בישיבה עם המנכ"ל? אנחנו חברה של 30 איש ולא בטוח שהמנכ"ל בכלל מכיר אותו בשם. קח לדוגמה את י', שעובד במחלקת מיזוגים ורכישות בטבע. כעת, כשעסקאות הפכו למרכז העניינים בטבע הוא חלק משמעותי מליבת הארגון. איך אפשר להשוות את זה למישהו באגף הגזברות?"
יצא לי לחשוב הרבה על זה. אינטואיטיבית, הדברים שהוא אמר נשמעים נכונים: יותר face-time עם גורמים מובילים שווה קידום מהיר. אבל אם זה היה נכון, דרכו של עוזר/ת מנכל הייתה סרוגה בשושנים, ואנחנו יודעים שזה ממש לא המצב. גם אם זה נכון, ולהיות ב"ליבת הארגון" עוזר, זה עוזר רק למי שיש לו את הכלים כדי למנף זאת. למשל, אנליסטית מיזוגים ורכישות יכולה להיות בליבה עד מחר, הסיכוי שמישהו ייתן לה לרדת למטה ולהיות מנהל כספים/אופרציה בפעילות גדולה הוא לא גבוה אם אין לה ניסיון רלוונטי. כלומר, מה שאני מנסה להגיד הוא שאין ספק שלהיות במרכז העניינים יכול לפתוח דלת או שתיים אבל זה ממש לא בוננזה בטוחה. למעשה, תפקיד "סקסי" בעולם הפיננסים יכול להתגלות גם כחרב פיפיות אם הוא מושך אתכם יותר מדי לצד ה"עסקני". למה זה רע? כי עסקנים טובים הם כאלה שיודעים להביא לעצמם ביזנס, אם בתיווך עסקאות ואם בהקמת קרן ואז משיכה של דמי ניהול שמנים. מעטים האנשים שבנויים לזה.
לכן, לדעתי, קירבה לליבת הארגון היא חשובה, אבל רק כל עוד אוספים במהלכה ידע פרקטי ומשלבים אותה עם מה שנאמר בנקודה הקודמת, כלומר חשיפה לגורמים חוץ ארגוניים.
סיכום ומספר Case Studies
אז מה עושים?
אין נוסחת קסם. אם אתם בטוחים בעצמכם ואתם מצליחים לייצר שטף סביר של ראיונות עבודה, ייתכן ששווה לחכות להצעת עבודה מאוד אטרקטיבית. אם לא, כנראה שעדיף לצאת אפילו לתפקיד פחות מושך, רק כדי לא לדרוך במקום.
יצא לי לראות המון חברים יוצאים למגון של תפקידים לאחר התמחות, חלק מעניינים וחלק פחות. טרם יצא לי לראות הרבה אנשים בתפקיד שני לאחר התמחות (שזה בעצם הדבר המעניין, כי כאן מתחילה להיקבע המגמה), אבל מאלו שכן יצא לי, זה הולך בערך ככה: חבר אחד הלך למשרת פיתוח עסקי בחברה די גדולה שהייתה בצמיחה מתמדת, היה קרוב לליבת הארגון, הוכיח את עצמו וקיבל תפקיד בכיר יחסית ברילוקיישן. חבר אחר הלך למשרה נחמדה אך לא זוהרת בחברה גדולה והגיע ממנה למשרה בכירה יותר ברילוקיישן באירופה. כלומר קידום רגיל יחסית, אבל בתנאים מפנקים. עוד חבר, שהיה לא מעט זמן בפירמה, הלך לתפקיד אנליסט ככה-ככה אבל הצליח, בעזרת חברים, להתרומם ממנו לתפקיד בכיר בשלוחה של חברה ישראלית באירופה. חבר אחר החליט שהוא הולך בכל הכוח על בנקאות השקעות ובינתיים הוא שם, ואפילו נהנה.
יש גם שני חברים אחרים, שיצאו בערך באותו הזמן. האחד חיכה הרבה זמן, כמעט שנה, עד שעזב. הוא היה בלא מעט ראיונות, חלקם במקומות מאוד שווים, נתן תשובה שלילית בהרבה מקומות, תוך כדי זה הוא סבל יותר ויותר בפירמה, עד שלבסוף הדברים הסתדרו עבורו והוא יצא לתפקיד שהוא ראה כתפקיד מעניין (BizDev בחברה ישראלית גדולה צומחת). חבר אחר היה בכמה ראיונות, לא הרבה, יצא לבסוף לתפקיד אנליסט בחברה גדולה מאוד, תפקיד שאנשים מסביב תפסו כפחות מרשים מיציאות של עובדים אחרים. לדעתי, בניגוד לדעתם של אחרים, שתי היציאות היו טובות, מכיוון שלא ניתן לומר על אף אחת מהן שהיא גרועה. כלומר, בגלל שרצוי לצאת כמה שיותר מהר, ובגלל שלא תמיד מצליחים לייצר שטף של ראיונות, אם התפקיד עונה על רוב הדרישות שלכם, שווה ללכת עליו ואחר כך לראות לאן אפשר להתקדם איתו. החיים הם סטוכסטיים, כל עוד שיפרתם עמדות מצבכם סבבה, וכבר אמרנו שבחברות גדולות קיימת האופציה להתקדם לתפקידים שווים.
אני מקווה שהפוסט הזה יעזור קצת למתלבטים. התקופה של סיום ההתמחות זכורה לי כתקופה לא קלה. לחץ למצוא תפקיד שווה; לחץ כשרואים חברים מצליחים לצאת לתפקידים שכיוונו אליהם; הבאסה של להישאר בינתיים במקום שאתה לא מתקדם בו ולא רואה את עצמך ממשיך בו. החדשות הטובות הן שזה נפתר בסוף, הרעות הן שלעולם לא תדעו אם בצורה אופטימלית…
אתה כותב ממש מרתק! המשך כך. בטוח שיש עוד מאות שקוראים ולא מגיבים.
אהלן אליעד,
שמח לשמוע שאהבת את החומרים :)
כתבה מעניינת, מאוד רלוונטית למצב כיום, נהנתי לקרוא….
מאוד מאוד נהניתי מהפוסט…
ממש הקפת את הכל בצורה עניינית, יפה, וקולחת…
נגית בכל הנקודות וניתחת הצואה יוצאת מן הכלל.
אהבתי, תודה
היי , רשמת שאחד החברים שלך מצא עבודה כאנליסט בחברה גדולה, האם בכדי להיות אנליסט אתה צריך הסמכה של רו״ח?
יש תפקידים שבכלל לא מצריכים את כל מה שלמדנו
לאו דווקא, אבל בדרך כלל מחפשים רקע פיננסי חזק וההתמחות בראיית חשבון עונה על זה יותר מתפקידי אנליסט אחרים (בתי השקעות וכו')
הי
דבר ראשון ממש נהנה לקרוא ולעקוב.
חשוב לציין כמה דברים שנראה שהשמטת, יתכן עקב הגעתך מהמהחלקה הכלכלית:
רוב גדול מבוגרי מחלקת הביקורת ממשיכים לתפקידי חשב/ עוזר חשב (בהתאם לגודל החברה).
בעיני התפקיד הראשון הזה הוא חשוב, אבל במידה פחותה מהבא אחריו. התפקיד הראשון נועד בעיקר ללמידה של מקצוע חדש לגמרי שכן אין קשר בין ביצוע עבודת ביקורת לבין חשבות.
מנסיון של אחד שחיפש עבודה בחודשים האחרונים (לצאת מהמשרד) 70% מתפקידי הכספים דרשו נסיון קודם מחוץ למשרד, לכן בעיני חשוב ללכת לתפקיד ראשון בכיוון שמעניין אותך (כלומר, זה המקום להחליט האם אני אנליסט או חשב) אולם עיקר המאמץ הוא בלמידה משמעותית ככל שניתן. כלומר כאן חשוב לראות האם אני רו"ח שאחראי על מלאי בחברה תעשייתית (צמרמורת…) או כזה שנחשף לכמה שיותר משימות במחלקת הכספים. לתפקיד השני יש כבר הרבה יותר אפשרויות תעסוקה, ובעיני הוא זה שיקבע יותר את כיוון הקריירה המקצועית.
מסכים עם כל מילה
השאלה החשובה ביותר שעולה מהפוסט שלך ובכלל, החשובה ביותר בתהליך הזה, היא: כיצד מייצרים ״שטף ראיונות״?
שווה לדעתי פוסט נפרד…
לא ציינת מי שעושה סטאז' בהתמקצעות כמו מיסים
נכון.
מי שהולך למסים לרוב נשאר בתחום, נכנס ויוצא ממשרדי ראיית חשבון לפירמות עריכת דין הלוך-חזור, לכן חוץ מההמלצה ללכת למקום איכותי אין לי הרבה מה להוסיף.
ראשית כל רציתי לציין שהפוסט מעניין, שבהחלט נותן הרבה נקודות למחשבה.
ציינת במהלך הפוסט שלהישאר במשרד זה לדרוך במקום.
יש לי כמה שאלות בנושא זה:
1. לגבי מחלקת הביקורת, כדי לצבור מספיק ידע(התמחות במשרד גדול) לא כדאי דווקא להמשיך שנה-שנתיים מעבר להתמחות?
2. התקדמות בתוך המשרד: מדוע לא להציב מטרה ולהתקדם לעבר תפקידים כגון מנג'ר? או יותר מזה, שותף?
3. התקדמות בתוך המשרד כמתמחה במחלקה המקצועית – קראתי כי האופציות בחוץ לגבי מחלקה זו נמוכות לעומת המחלקה הכלכלית או הביקורת. אך איפה זה שם אותי בתוך המערכת? מהי תקרת ההתקדמות שלי בתוך המשרד ממחלקה זו?
יש לציין שאני סטודנט לקראת סוף התואר, וההנחה(אולי השגויה) שלי היתה שהתמחות במחלקת ביקורת(במשרד גדול) והתמקצעות בה במשרד במשך 4-5 שנים יתן לי כלים טובים יותר להתמודד איתם בחוץ על תפקידי חשבות וניהול כספים, או החלופה השניה – להתקדם בתוך המשרד.
תודה
היי דוד,
ראשית, אני חוזר ומזכיר שאני לא התמחיתי במחלקת ביקורת, התשובה שלי מבוססת על רשמים שקיבלתי מחברים שלי שכן התמחו, הניסיון התעסוקתי הצנוע שלי והיגיון בריא.
1. המציאות היא שאלא אם אתה מאוד מקושר ו/או בר מזל, גם אם תנסה למצוא עבודה עם תום ההתמחות ייקח לך בין כמה חודשים לשנתיים עד שתצליח לצאת. כלומר, גם ככה יכול להיות שלא תהיה לך בחירה בעניין הזה.. ספציפית לגבי השאלה שלך, מדובר בשאלה כלכלית נטו של היכן התועלת השולית גבוהה יותר, האם בעבודה שנתיים נוספות בפירמה או ביציאה החוצה. לדעתי, התשובה החד-משמעית היא שאם אתה רואה את עצמך יוצא מהפירמה מתישהו, עדיף לעשות זאת כמה שיותר מוקדם ולצבור ניסיון תעסוקתי פיננסי בתוך חברה ולא בפירמה. בכלל, בוא נדבר על זה רגע. 4 שנים בפירמה זה אומר שאתה יוצא משם בגיל 31-33, זה לא שאנחנו ילדים אמריקאים. לעשות את המעבר הזה זה גם ככה לא פיקניק אז עוד לעשות את זה עם הלחצים של ילדים ומשכנתא? אמאלה.
2. אם סבבה לך להישאר בפירמה ואתה רואה שם אופק קידום לך על זה. אין לי משהו חכם לתרום פה.
3. רוב האנשים במקצועית "משלימים הכנסה" במוסדות הלימוד השונים, כלומר בשביל להתקדם באפיק הזה אתה צריך להיות לא רק חנון-על חשבונאי אלא גם בעל יכולת הוראה מסוימת. שוב, כמו עם השאלה השנייה שלך, תחשוב האם יש לך את מה שדרוש על-מנת להתקדם באפיק הזה (במקרה הזה, אהבה לפירוש תקנים חשבונאיים ויכולת הוראה), ואם התשובה חיובית לך על זה. קח בחשבון שבאפיק הזה יש לא מעט פוליטיקה כי זה לא שהמחלקות הללו צומחות בקצב גבוה ותקני שותפים נפתחים על בסיס שנתי. אין כסאות מוזיקליים כי לאן כבר שותף במחלקה מקצועית יכול ללכת בחוץ? זה תחום מאוד מאוד נישתי.
לגבי ההערה האחרונה שלך, אני חושב שבכל מה שקשור ל"מתן כלים" אין לך מה להישאר בפירמה מעבר למה שאתה נדרש לו כדי להשלים את ההתמחות, שווה לך להתייעץ עם אנשים שחושבים אחרת (אבל לא בעלי אינטרס…).
בהצלחה,
ערן
תודה רבה!
במילה אחת: מדהים!
היי ערן, אני אשמח אם תוכל להרחיב בנוגע לתפקידם אחרי התמחות במחלקה הכלכלית(צפוי להתמחות שם),
ובאופן יותר ספציפי, לאילו תפקידים יוצאים מצוות ליווי עסקאות/מיזוגים ורכישות/ייעוץ אסט'/הערכות שווי,
אני מנסה להבין איך השוק הזה עובד, אם תפקיד של אנליסט מתאים ליוצאי הערכות שווי בלבד? לדוגמה.
עד כמה זה קשה מבחינת מיונים ודרישות להגיע לתפקיד משמעותי אחרי התמחות "יוקרתית" במחלקה הכלכלית?
אם תוכל לפרט, תודה :)
היי ברוך,
לצערי אני לא רואה את עצמי כותב פוסט נוסף בנושא בחודשים הקרובים.
סורי :)
ערן
היי ערן,
אם משהו השתנה, אשמח להצטרף לשאלותיו של ברוך.
היי ערן, אחלה פוסט!
מה לגבי אנשים שסיימו התמחות בביקורת? היית מציע לעשות תקופה בכלכלית בתוך המשרד או לצאת למחלקות כספים?
היי,
בגדול אני ממליץ לצאת כמה שיותר מהר מהפירמה. אם בכל זאת בא לך להשקיע עוד שנה ברכישת מיומנות נוספת זה נחמד. בכל אופן הייתי מחפש לצאת תוך כדי.
ערן
אהלן ערן, אני עומד לפני תחילת שנת ההשלמה וכמובן שהתחלתי להתעניין לגבי מה שקורה בתקופת ההתמחות ואחריה וכך הגעתי לבלוג שלך. לפני הכל אני חייב להגיד לך שאתה עושה פה עבודה מדהימה לפי דעתי ואתה כותב בצורה מרתקת כך שלא הייתה לי בעיה לשבת בערך שלש שעות ולקרוא חומרים, כיף לראות מישהו שאוהב את מה שהוא עושה ומוכן גם לספר על זה.
לאחרונה נפתחה לי אפשרות להתחיל את ההתמחות תוך כדי שנת ההשלמה באחד מצוותי ההייטק בפירמה גדולה, התחומים שמעניינים אותי הם חברות סטארט אפ ,קרנות השקעה, הון סיכון וייעוץ. השאלות שלי ואני מקווה שהן לא רבות מדי:
א. האם אתה ממליץ על התמחות בשנת השלמה? (בטח אתה מכיר אנשים שהתנסו)
ב. האם עדיף לי לחכות לשלב מאוחר יותר ולנסות להתקבל למחלקה כלכלית כמו הדרך שלך או שביקורת הייטק יכולה להביא אותי לתחומים הרלוונטיים?
ג. האם יש ערך לסוג וגודל החברות בצוות שאתה מתמחה בו כאשר אתה מחפש את התחנה הבאה ביציאה מהפירמה?
תודה מראש!
היי איתמר,
ראשית כל, תודה. זה תמיד נחמד לקבל מחמאות. באמת.
א. אני אישית דחיתי את ההתמחות בכמה שנים כי היא הפריעה לי לדברים שהיו לי יותר חשובים, כמו תרגול, כתיבת הספר, העבודה ב-Atera וכו. כמו-כן, פשוט לא היה לי ז*ן לזה. לדעתי אם סבבה לך להתחיל את ההתמחות אז אין טעם לחכות, זה לא כזה מעמיס.
ב. הממ.. לדעתי כדאי לחוות את שתי המחלקות, עם מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון: האחת, שכנראה לא תחווה ככה כל מחלקה במלואה (לא יודע אם זה כזה חשוב). שנית, לא בטוח שהמנהלים שלך יקלו עליך כשתרצה לבצע צעד כזה. שלישית, בעוד שלמישהו שעובר מביקורת המעבר למחלקה הכלכלית הוא די נחמד בסך הכל, המעבר מהמחלקה הכלכלית לביקורת לדעתי יכול להיות שואה. זכורים לי מקרים של אנשים שעשו ביקורת->כלכלית, לא זכור לי אף מקרה של מישהו שהלך הפוך. בוא נגיד שעם כל הכבוד שאני רוכש לעבודת הביקורת, אני בחיים לא הייתי יכול להחזיק שם יותר מכמה חודשים אחרי שכבר הצטבר לי ניסיון תעסוקתי.
ג. אין לי שמץ. אם אתה מוכן להסתפק בתחושת בטן, אז אם זה עובד כמו בכלכלית, גם ככה טיב היציאה תלוי בעיקר במזל+קשרים, ככה שאני לא יודע אם יש כזה הבדל. בכל אופן, ברור שחשוב להגיע למחלקה שלומדים בה כמה שיותר כי לא בטוח שהמקום אליו תגיע יהיה סלחן לגבי דברים שאתה אמור לדעת.
בהצלחה,
ערן
עזרת מאוד! תודה רבה.
שלום.
פוסט מרתק כרגיל.
לגבי המחלקה הכלכלית, כיצד עובד תהליך המיון למחלקות השונות? כי אני מבין שהמסה העיקרית מופנת לביקורת.
מה נותן עדיפות לאדם להתמיין למחלקה הכלכלית? מה הם מחפשים בתכלס? האם זה קשה יותר להתקבל לשם?
תודה רבה.
היי ערן,
אני קורא באדיקות את האתר ונהנה מכל מאמר ופוסט.
רציתי לשאול לדעתך לגבי מקצוע בנקאות ההשקעות. למיטב הבנתי, מי שמצליח להתקבל כאנליסט שנה 1 בבנק השקעות בינלאומי בישראל מקבל משכורת שהיא זהה לזאת בניו יורק \ לונדון , מה שאומר שכר התחלתי של 25 אלף ש"ח. לאחר כ- 3 שנים השכר מטפס כבר לרמות של 50 אלף ש"ח. מבחינת עניין העבודה, אומנם אתה לא מתעסק בראיית חשבון \ חשבות אלא בהשקעות, גיוסי הון, הנפקות ומיזוגים, אבל אני מאמין שמבחינת עבודה פיננסית זאת הרמה הגבוהה ביותר שניתן לקבל בארץ.
מה דעתך על התחום בארץ? אילו בנקים פועלים בישראל? מהן האפשרויות שאפשר להגיע אליהן לאחר מס' שנים בתחום? האם מעסיקים בכלל מודעים לתחום זה או שהוא "נעלם" מהרדאר שכן התעשייה בארץ קטנה יחסית למיטב הבנתי.
תודה רבה!
היי מוטי, דעתי על המקצוע מסוכמת בצורה הכי טובה בספר monkey business. העבודה אמנם טיפה השתנתה מאז, אבל העיקר די נכון.
יש כאלה שנסחפים אחרי הסקסיות של גיוסי הון או מיזוגים. אישית אף פעם לא הבנתי מה מושך בזה.
אם זה מעניין אותך, למה שלא תנסה? אולי תאהב. מקסימום תעזוב תוך כמה חודשים, כמו שקורה ללא מעט.
היי ערן, אתה כותב מצויין ומושך לכיוונים מנוגדים משלי לכן אצא לאור בשאלותיי.
ראשית מה עדיף סומך או קוסט, צרה טובה , ועדיין מה אתה היית בוחר ?
שנית, כעת אני בש. ההשלמה ונדרש לבחור מחלקה לסטאז.
מטרת העל לעתיד הרחוק – למנכל או לעסוק בכספים בחברה לא ציבורית, נניח קמעונאות או משרד ממשלתי י כדי להפיל את העט בזמן, כך שאני משכיב את הילד (שכרגע כלל לא בתכנון) לישון ועוזר לו בשיעורים
ומתפקד כאבא ולא כבול לעבודה.
אני מודע לכך שבסטאז וגם אחריו התחום הזה לא מעודד אבהות וזוגיות. ואני מוכן לעבוד קשה אבל זוכר שכסף זה לא הכי חשוב בחיים ומה שמעניין אותי באמת מבחנת קריירה וזו גם הסיבה שהובילה ללימודי ראיית חשבון זו משרת ניהול, פעם השאיפה הייתה לנהל תאגיד עצום והיום זה לנהל לא חשוב מה כל זמן שאני לא יוצא מהמשרד ב21-23 מהמשרד …
השאלה שלי זה מה היית מציע לי לעשות כעת , עוד בשנת.ההשלמה איך לתכנן ן את צעדיי? למה להיות ער ? וכיצד לפעול בכל שנה מ5-6 השנים הקרובות? – אוסיף כי אני מאוד מעוניין בביקורת בתור התחלה כדי שיהיה בסיס טוב להמשך הדרך ומשם אולי לזלוג לקבלת ערך מוסף וגיוון במחלקה אחרת במשרד – ניהול סיכונים לדוגמא..
השאיפה כעת להגיע לביקורת היי טק שלהבנתי הטובה ביותר בענף הביקורת על אף היו אס גאפ והאנגלית ומשם לשקול צעדים ושינויים…
פתוח לכל עצה.
היי,
השאלה קצת מעורפלת, ואין לה תשובה חד-משמעית, גם בגלל הסטוכסטיות של החיים וגם בגלל שמי אני שאתן עצות ל"כיצד לעשות זאת נכון".
אני מאמין שכשאנשים טובים משקיעים את כל כולם במה שהם עושים, תוך שהם דרוכים לניצול הזדמנויות – בדרך כלל זה יעבוד להם. כל דבר שאומר יותר מזה סתם יהיה יומרני וחסר ביסוס.
המון המון בהצלחה, ותרגיש חופשי להתייעץ בסוגיות יותר קונקרטיות.
ערן
שלום ערן,
נהנה מאוד לקרוא את עצותיך,
אשמח מאוד אם תוכל לייעץ לי בדילמה שלא הצלחתי למצוא לה תשובה:
אני מתמחה כ-8 חודשים באחת מ-4 הפירמות הגדולות.
אני מקורב לבעלים של סטארט אפ בשלבי צמיחה, שאני אישית מאוד מאמין בו ובהצלחה שלו, תוך ביסוס על עסקאות שמתבצעות שם בקצב הולך וגדל.
הוצע לי תפקיד סמנכ”ל כספים בזמינות מיידית.
כפי שכתבת במאמר, שילוב בחברה בשלבי צמיחה טומנת בתוכה הזדמנויות מגניבות וקידום מהיר.
האמת היא שזה מאוד קורץ לי ואודה לך מאוד על התייחסותך לנושא.
תודה מראש ושבת שלום.
אם נראה לך שהכיוון חיובי, לך על זה. מקסימום תחזור להשלים את ההתמחות אחר כך. אתה בגיל שזה בסדר לקחת סיכונים.
הדבר היחיד שאולי הייתי בודק זה אם כדאי לך להשלים שנה ראשונה רציפה כי אז אפשר לעשות שנה שנייה בתוך חברה. אני לא מכיר את החוקים האלה לעומק.
היי ערן, אחלה פוסט!
ולגבי מי שלא עשה התמחות בביקורת אלא במחלקה שנותנת ייעוץ במערכות מידע פיננסיות (Big4), וצבר ניסיון תעסוקתי בתחומים אחרים (אנליזה, מערכות מידע), ובכל זאת רוצה להיכנס לחברה ולעבוד בתור רו”ח במטרה להתקדם במסלול הזה…
יש סיכוי?
כי מרימים הרבה קשיים…
היי,
הכל אפשרי, כמו שיש סמנכלי כספים שהתחילו ככלכלנים, אבל זה אכן פחות נפוץ.
גם לי היה חיסרון כשניסיתי להיכנס לנישה כי לא עשיתי ביקורת, לאדם אחר יכול להיות חיסרון כי למד במכללה לא נחשבת – החוכמה היא להצליח להיכנס בכל זאת, ואז להשקיע ולהתקדם.
בקיצור, לשאלתך, הכל אפשרי, אבל בוא נגיד שאם אתה לא מצליח לחדור לתחום בתוך שנה הייתי אומר שחבל להמשיך לנסות וכדאי לנסות כסף בתחום שהוכשרת לו.
מה דעתך?
ערן
היי …
תודה על הפוסטים…
אני בוגרת מינהל עסקים..
עסקתי בתחום מספר שנים..
בדרך התחתנתי הבאתי ילדים
ואז הקריירה נעצרה
כבר שנתיים לא בשוק באופן רציף.
הוצע לי לבצע הסבת מקצוע לחשבונאות לימודים באוניברסיטת בר אילן.
אני בוחנת את האופציה כאופציה אפשרית עבורי..
היות ומטבעי אני אדם שאוהב ללמוד ולהתקדם.(משתעממת מהר)
דעתך:האם ללמוד את המקצוע?
ואז עוד שנתיים סטאג'?
ואילו כיוונים בתחום מתאימים לאדם שמאוד אוהב חדשנות והתפתחות???
היי,
תראי, אני ממליץ לך מאוד להתייעץ עם אנשים במשרדים קטנים כי אני מניח שלשם את מכוונת. לגדולים יהיה לך קשה להתקבל בלי פרוטקציה.
לגבי האם ללכת על זה, אז זה מאוד תלוי באלטרנטיבה שלך כרגע. אם קשה לך למצוא עכשיו עבודה, לא בטוח שיהיה לך קל למצוא בראיית חשבון. אני שומע לא מעט שמאוד קשה להתברג במשרדים הקטנים וליהנות מקפיצה בשכר בהם.
בקיצור, זה צעד מאוד משמעותי שדורש טונות של השקעה, כדאי שתעשי מחקר שוק רציני עם שוק היעד שלך.
המון בהצלחה!
ערן
היי ערן,
ראשית כרגיל כתיבתך מצויינת! אתה מהווה מקור מידע כמעט יחיד בנוגע להתמחויות בראיית חשבון בישראל ודי מאיר את הדרך לדור שלם של מתמחים.
בעקבות הפוסט עלו לי שתי שאלות/בקשות ממך:
1. בתור מי שעתיד להתמחות במחלקה הכלכלית (הערכת שווי, תכניות עסקיות וכד'), אשמח אם תוכל לתת כמה דוגמאות של הזדמנויות קריירה לתפקיד ראשון לאחר ההתמחות במחלקה, מניסיונך ומנסיון חבריך.
מסקירה של הלינקדין, ראיתי שהרוב יוצאים לתפקידים של כלכלנים ונראה שאופק הקידום בתפקידים הללו פחות מזהיר מיציאות של בוגרי ביקורת.
2. האם ניתן לצאת ממחלקה כלכלית לתפקידים בתעשיית ההון סיכון/סטארטאפים/חברות הייטק מבוססות.
אם כן, באיזה סוגים של תפקידים בד"כ ניתן להשתלב.
אם לא, האם היית ממליץ לשלב בתקופת ההתמחות עבודה במחלקה נוספת?
תודה רבה מראש!
היי אלכס,
תודה על המחמאה.
אעשה לך על שתי השאלות יחד (בערך).
כמו בחיים, הטובים המריאו (מקינזי, גולדמן זאקס, MBA בחו"ל, הון סיכון וכו') והבינוניים לא. מה שאני כן יכול לומר בזהירות זה שאחוז ה"טובים" במחלקה הכלכלית היה מאוד גבוה, קשה לי להאמין שהוא זהה במחלקת ביקורת. זה לא אומר שהתרומה הנקייה של התמחות במחלקה הכלכלית הוא זה שהקפיץ את החבר'ה האלה למעלה, במקרה הטוב זה סייע בקטנה. מלכתחילה האנשים שמתקבלים למחלקה הכלכלית הם אנשים ברמה גבוהה, ששואפים גבוה ורובם מצליחים להתקדם. זה לא אומר שאין במחלקת ביקורת אנשים טובים ואיכותיים, אבל הרמה האנושית בכלכלית גבוהה יותר. אני בספק אם מישהו אובייקטיבי יתווכח עם הטענה הזו.
לגבי האם לשלב עבודה במחלקה נוספת, תלוי מאוד בסיטואציה. לא רואה איך זה מקדם מישהו לנדוד לחצי שנה לבקר סעיף קטנצ'יק בדוחות הכספיים של טבע. הרי זה מה שיתנו למישהו שבא לתקופה קצרה. אם יש הזדמנות אחרת אז אולי כן. לא יודע, תלוי.
בהצלחה,
ערן
תודה רבה לך על הפוסט המדהים.
ממש בזמן. עתידה להתמחות גם במחלקה כלכלית ודי היו לי הרבה ספקות.
אבל לפי הפוסט שלך, הבנתי שאני ממש רוצה להיות במחלקה.
תודה רבה לך!
תודה רבה על הפוסט!
אני מתמחה כשנה בביג 4, מבקר בעיקר סטארט-אפים ו-VC (מעט חברות בינוניות-גדולות)
רציתי לשאול את דעתך, מה תפקידי הביניים הנדרשים כדי להגיע מהתמחות ל-CFO של סטארט-אפ? אולי כדי בכלל לעשות את השנה ה-2 של ההתמחות במקום אחר?
היי,
שאלת השאלות.. קודם כל, הכי חשוב זה מזל, ובמזל אני מתכוון לרשת קשרים ענפה שיכולה להצמיח לך הזדמנות, שאותה תיקח בשתי ידיים. זה חשוב יותר מכל דברים אחר.
מבחינת סט כישורים, אתה כנראה יודע יותר על חשבות או ניהול כספים ממה שאני ידעתי כשהגעתי ל-Atera, ולכן תשובתי היא זו:
כדי להיות מנהל כספים בחברה קטנה, צריך את מה שאתה כבר יודע, פלוס יכולות תפעוליות, טכניות ואנליטיות מעולות, כי אתה הולך לעשות הכל בעצמך – אז כדאי שתהיה טוב בזה.
בשביל חברות בינוניות, אני מניח שכדאי להשתפשף כמה שנים כחשב או VP Finance בסטארט אפ צומח, כי לומדים הרבה תוך כדי. זה כנראה גם ככה התפקיד שהיית שואף אליו ביציאה מהפירמה.
אני כן חושב שכדאי לך להשלים את ההתמחות, כלומר להיות רואה חשבון. אם אתה יכול לעשות זאת בחברה ולא בפירמה – למה לא.
בהצלחה!
ערן
תודה ערן =]
אז ממה שאני מבין ממך, מספיקה התמחות וישר לקפוץ לתפקיד CFO (כמובן בתקווה ויקבלו אותי), זה משהו סביר?
אני משווה סבירות למסלול השבלוני שבד"כ עוברים קודם כעוזר חשב ורק אז כחשב.. בגלל זה הייתי בטוח שצריך עוד תפקיד ביניים
היי,
זה אפשרי, גם אם לא שכיח. כמובן שסיכויי ההצלחה בתפקיד גבוהים כאשר מדובר בחברה קטנה יחסית, קשה לי להאמין שאני אישית הייתי מצליח כ-CFO בפעם הראשונה בחברה של יותר מ-30 איש.
ערן
תודה על הפוסט, אפשר לקבל עדכון אחרי 3 שנים מכתיבת הפוסט איפה הדברים עומדים היום?
אהלן נדב. הדברים עדיין רלוונטים בעיניי
הי ערן,
כרגע בשלבי התמחות מתקדמים באחת מפירמות הביג פור.
נהנתי לקרוא את הפוסט והוא ממש רלוונטי אליי.
רציתי לשאול אותך לגבי מעבר לאחר ההתמחות לחברות של הנהלת כספים וחשבות במיקור חוץ (גוברמן וכו').
מה היתרונות/חסרונות לטעמך בללכת לחברות כאלו? האם כדאי להיות חשב "in-house" ולצבור את הניסיון מתוך הארגון עצמו או דווקא הטיפול בכמה חברות וראיית תמונה רחבה יותר היא זאת שמועילה?
איזה מסלול לפי דעתך מקדם לעבר משרת CFO בצורה טובה יותר?
שוב תודה על הפוסט (ועל הבלוג בכלל..)
רביב
אהלן רביב,
האמת שאין לי מושג. אני חושב שהבעיה בחברות מיקור חוץ כאלה היא שאתה לא באמת "תראה עולם" אלא כנראה תקבל אחריות מצומצמת על מגוון חברות גדול, או אחריות סטנדרטית על מגוון חברות מצומצם. שווה לנסות ליצור קשר עם כאלה שעברו שם כדי לשאול על מסלולי קריירה שעוברים שם, לצערי אני פחות יכול לעזור.
ערן
היי ערן,
אני רוצה להתמחות במחלקה הכלכלית, אבל לא נראה לי שיש לי אופציה להגיע לשם במשרדים הגדולים.
רציתי לשאול מה עדיף לדעתך – להתמחות בביקורת במשרד גדול או במחלקה כלכלית במשרד בינוני? האם עצם התמחות במשרד גדול תוכל לתרום לי יותר אחר כך מאשר התמחות במחלקה כלכלית במשרד יותר קטן?
תודה
היי,
לדעתי עדיף משרדים גדולים, גם אם זה ביקורת. תמיד אפשר לנסות להגיע לכלכלית לאחר שנה-שנתיים.
ערן
הי ערן, בדיוק סיימתי התמחות במחלקה כלכלית של אחת הפירמות מהביג פור והנני בוחנת אפיקי יציאה. הפחד הגדול שלי בלצאת לתפקידים שהם כלכליים הוא לאבד את הלבראג' שיש לי כרואת חשבון ולהגיע לתפקיד בינוני שבנינו אין צורך בהשכלה חשבונאית כדי לבצע אותו ואז זה גורם לי לבחון תפקידים של עוזר חשב שהבעיה אתם היא שאתה מאבד את הלבראג' שלך כיוצא המחלקה הכלכלית. היו לך התלבטויות מסוג זה? יש לך דעה על תפקידי עוזר חשב למוצאי הכלכלית?
היי אווה,
שאלה טובה. אני חושב שזה המון תלוי בחברה שנוחתים בה. חברה שטובה שנמצאת בצמיחה – נפתחות בה המון פוזיציות מעניינות עם הזמן, גם במחלקת הכספים, ואז פחות קריטי אם נכנסת כחשבת או FP&A. אז אני חושב שאת זה הייתי שם בעדיפות הכי גבוהה. כמובן שמאוד קשה לדעת מראש מי בדרך למעלה ומי פחות.. יש פה אלמנט של מזל..
בכל אופן הייתי מתרכז בחברות היי טק כי זה הענף המוביל בארץ.
לגבי הleverage שאת חושבת שיש לך, הוא לא ממש קיים אם את לא ממשיכה לתפקידים דומים בתחום הערכות השווי. כאילו כן, את מכירה דוחות מהתואר, וזה נחמד, אבל מבחינת ידע פרקטי של כספים יש לך פחות ממישהו שהיה בביקורת – לפחות בכל מה שקשור לפרקטיקה. אז אם זה חשוב לך, נסי לקבל תפקיד חשבות והשלימי פערים. אם לא, את נכנסת לpool של Business Analysts – אנשים אנליטיים שבאים מרקעים שונים. זו אחלה נקודת התחלה בהיי טק, אפשר אחר כך ללכת לכל מיני כיוונים. אלא אם למדת פייטון או SQL במהלך ההתמחות, אז כנראה שאת אפילו מגיעה בחוסר ולא עם leverage, אבל אפשר להשלים את זה בכיף.
המון בהצלחה,
ערן
היי,
באיזה ענף בביקורת הכי משתלם להתמחות? האם יש הבדל?
האם למשל ביקורת של חברות פיננסיות הוא נישתי מדי ואין מה לעשות עם זה אחר כך לעומת ביקורת של חברות תעשייתיות? האם לא כדאי להתמחות בתחום זה?
היי, אני חסיד של היי טק אבל אנשים טובים תמיד מצליחים היכן שהם נוחתים
הי ערן,
קראתי בהנאה עכשיו את כל הפוסטים שלך בקטגוריית קריירה ומה אני אגיד לך, חבל שלא קראתי אותם לפני שבחרתי את מסלול ההתמחות שלי :)
לצערי אני מאותם אנשים שבחרו מסלול התמחות ומצטערים עליו כעת.
למדתי משפטים-חשבונאות וכמובן שהלכתי למחלקת מסים, אבל בדיעבד מצטערת על כל דקה מבוזבזת ובהחלט לא רואה את העתיד שלי בתחום.
התעכבתי עם היציאה מהמשרד (חל"ד, קורונה ונוחות בעיקר) והיום אני כבר שנתיים לאחר התמחות ובתפקיד מנג'ר.
אני נמצאת בצומת דרכים ולא יודעת באמת מה לעשות. שלחתי קורות חיים למגוון רחב של משרות (גם מהתחום וגם לא מהתחום) אך כמעט ואף אחד לא חזר אלי אפילו (כי אין לי את הניסיון הרלוונטי) מה שגרם לי לחשוב עכשיו לעשות אחורה פנה ולנסות אולי מחלקה אחרת במשרד… אפילו כבר חשבתי ללכת לביקורת רק כדי שכך לפחות אוכל סוף סוף לצאת מהמשרד לחברה אבל מניחה שזה יותר מסטרס ולא כי זה מה שיעשה לי טוב. אופציה נוספת שחשבתי היא לעבור לכלכלית (בדיקות נאותות ועסקאות). אין ספק שזה יותר מעניין מבחינתי אבל מה שמפחיד אותי בבחירה הזאת זה שגם יהיה לי קשה לצאת אח"כ החוצה.
אשמח לדעת אם יש לך תובנות מעניינות בנושא.
תודה!
היי שירה,
האמת שהשאלה שלך באה בתזמון טוב כי חבר טוב בדיוק התמודד עם סיטואציה דומה (סניור מנג'ר בביג 4, עובד מזה 8 שנים בפירמה פלוס-מינוס).
יעצתי לו לפגוש את אורנה רודי, שאותה אני מאוד מחבב, ואצטט לך בדיוק את מה שהיא אמרה כי אני מסכים מילה במילה.
היא אמרה לו שאין לו סיכוי למצוא משרה בתחום אחר (שיווק, כספים וכו') מבלי לרדת בצורה מאוד חדה בשכר, אפילו 50% (משכר של סביב 35 להערכתי), וזה בכלל שימצא מעסיק יסכים להסתכן איתו.
זו המציאות, והעצה של אורנה הייתה למצוא עניין בתחומים אחרים בחיים. כן, לפעמים אלה החיים (וזה לא כזה נורא.. אני מאחל להרבה אנשים שלא יהיו מאושרים בשכר של 35+-).
אולי כדאי לבצע כזה שינוי במידה ולמשל בן הזוג מרוויח טוב, או שבאים עם כסף מהבית, או שממש לא יכולים לבלות עוד דקה אחת במקום העבודה נוכחי (וגם אז, אפשר לעבור לפירמה אחרת או למשרד עו"ד ולנצל את הקניין שהרווחת עד כה, לא חייבים להחליף מקצוע).
אם את כל כך לחוצה לצאת אולי ביקורת זה באמת כיוון לא רע, אני מכיר כמה אנשים שיצאו מהמקצועית לביקורת ועשו חיל (למשל ארז רוזנברג מ-PwC, אין לי מושג עד כמה, אם בכלל, הוא התפשר בשכר בשל כך).
מקווה שעזרתי,
בהצלחה,
ערן
תודה רבה על הפוסט והשיתוף.
עברתי מיונים בהצלחה למחלקה הכלכלית של Pwc ולביקורת הייטק בEY. אשמח אם תוכל לעזור לי בהתלבטות- מקבל תחושה מהפורומים שהמחלקה הכלכלית איכותית יותר אבל ביקורת הייטק פרקטית יותר. האם זה סיכון להתמחות בכלכלית? אשמח לשמוע את דעתך על המחלקה הכלכלית של Pwc באופן כללי וגם ביחס למחלקות של קוסט וסומך (הבנתי ששם נותנים להתמחות גם בDD, M&A, ליווי עסקאות…). מה מבין האופציות במחלקה הכלכלית מאפשרת ללמוד הכי הרבה?
היי יוסף,
אני חושב שקיבלת תמונת מצב נכונה של הדברים, יש יתרונות וחסרונות לכל מחלקה. אישית אני שלם עם כך שבחרתי במחלקה הכלכלית, אבל אין לי מה לתרום מעבר לכך. בסוף צריך לקבל החלטה ולתת בראש בכל כיוון שהולכים עליו :)
בהצלחה,
ערן
היי,
ראשית אהבתי ממש את הכתיבה!
עשיתי התמחות בביג 4 ולאחר שנתיים סיימתי שם עקב הקורונה, כבר שנה בבית מחפשת עבודה, הרבה יצאו לשוק עם ניסיון ולי אין אותו.שאלתי היא האם כדאי ללכת לכיוונים של כלכלנית או אנליסטית? אם אני אנסה תחום אחר האם אוכל לחזור ולהיות עוזרת חשב/חשבת או שתחום זה יהיה כבר סגור בפני?
היי, צר לי לשמוע.
מה לגבי לחזור לפירמה ולצבור עוד קצת ניסיון? הבנתי שיש מחסור רציני בכוח אדם אצל כל הגדולות בגלל כל ההנפקות.
תודה על מידע רב מפן אישי.
עזרת לפתוח את הראש למחשבות חדשות
היי ערן, כתיבה מעולה, מפתחת מחשבות ושאלות לפיתוח הקרירה, אז קודם כל תודה.
מיועד להתמחות במחלקה הכלכלית/הייטק עדיין שוקל את הדברים.
בשלב זה אני חושב איך ליצור יתרונות להמשך הקריירה, כלומר איך היום כשאני בן 26 ובקרוב מתחיל התמחות צובר כלים וידע כדי שנתיב ההתקדמות שלי יהיה נוח יותר כאשר אני יהיה נשוי עם ילד ומשכנתא.
התעניינתי לגבי תואר שני(מרגיש שהמוח שלי בשיא אחרי לימודים כלכך מפרכים + חופש אישי וכלכלי בשלב זה של החיים), דיברתי עם מנגרים במחלקה הכלכלית בעלי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות כזאת או אחרת לצורך העניין מערכות מידע שפשוט טוענים שאין ערך מוסף לתואר השני שלהם על העבודתם הפרקטית ולכן חשבתי על משפטים ללא משפטנים (תואר באונ' לאחר שעשיתי כלכלה וחשבונאות במכללה) החשיבה היא להזניק את הקרירה לתפקידים בכירים ושווים בארגונים בעתיד תוך הבנת העולם הגלובלי מכיוונים שונים.
הייתי שמח לשמוע את משנתך בנושא
אם היית שואל אותי מה אני רוצה לעשות בעשור הקרוב התשובה שלי היתה , לעבוד, להתמקצע ולרכוש ארגז כלים גדול, להפוך למקצוען, ובסוף להפוך לעצמאי בדרך כזאת או אחרת… איך ובמה ? אני לא יודע לכן אני מנסה להזניק את הקריירה כבר מהיום.
היי,
כברירת מחדל אני ממליץ על MBA, אלא אם ממש בא לך על משהו אחר. אני למדתי M.Sc במימון כי רציתי כמה שיותר קורסי מימון.
תודה על המילים החמות,
ערן