היי לכולם,

• אחת הנגזרות של פריחת כלכלת היוצרים היא שיש כיום המון תוכן בחוץ, בוודאי בתחומים שיש בהם כסף. התוכן שיש כרגע בנושא טק הוא לעתים overwhelming מבחינת הכמות שלו, הניוזלטרים המובילים יכולים "לגזול" לפחות חצי שעה ביום במצטבר, ופודקאסטים זה בכלל לפחות כמה שעות. רק על עצמי לספר ידעתי, ואולי גם קצת על Battle Rap ולהקות בנים, אבל אני לא מסוגל להקדיש לכל זה יותר משעה בשבוע כולל פודקאסטים.
• ללא סדר מסוים, אלו הכותבים/מגישים שאני כרגע מתרכז בלצרוך את התוכן שלהם: Fintech Brain Food, Fintech Business Weekly, Liberty's Highlights, Acquired Podcast, וכשבן תומפסון כותב על צ'יפים.

• ואם כבר בנושא, אז ג'ייסון מיקולה כתב פוסט מעולה אודות החלת רגולציה על בנקים שמהווים את הבק אופיס של חברות Banking as a Service, ובפרט על Blue Ridge Bank. למי שפחות בקיא, זה פוסט מבוא מעולה שלו על הנושא של BaaS. אפילו אני הבנתי.
• ג'ייסון למקין צייץ שרק 12% מחברות ה-SaaS הציבוריות מוכרות ל-SMB, שזה די מרתק ודי גורם לך להבין שחברות שמוכרות ל-SMB צריכות או לעלות למעלה לאנטרפרייז או לתקוף שוק ענק (ואולי כדאי לדייק: SAM, לא TAM). אז צייצתי על זה שרשור בן 14 חלקים בו קיבצתי את החומרים הכי טובים שאספתי בשנים האחרונות על הנושא.
• לראשונה מזה שבע שנים, אשתי ואני טסנו לחופשה בת כמה ימים ללא הילדים, ומה יותר טבעי מלנצל זמן פנוי בוינה בשביל לקרוא מאמר מ-2019 שניסה לכמת את התרומה הנקייה של קבלת השקעה מ-VC. אז צייצתי גם על זה, הפעם 19 חלקים עם טיפה משוואות, כי בכל זאת אקדמיה וזה. כנושא מחקר, זה נושא שאולי בלתי אפשרי לחקור אותו ולקבל תוצאות מובהקות שישכנעו את מי שבתחום, כי מאוד קשה לצייר שני יקומים מקבילים, אחד בו חברה X גייסה מקרן ויקום שני בו חברה X לא גייסה. בטח אם מתבססים על נתונים ציבוריים כדי לחקות את תהליך קבלת ההחלטות בקרן. אף על פי כן, חוקרים מ-MIT וקולומביה עשו כמיטב יכולתם ונקטו בטכניקה מעניינת בעיניי: הצמדה לכל חברה שגייסה מ-VC, חברה דומה לה ככל האפשר שלא גייסה, כדי לייצר אומדן ל-Treatment Effect של קבלת השקעה מ-VC.
• זו גם הזדמנות טובה לציין שהגעתי למאמר דרך פרופיל הטוויטר של איתן מוליק, שמצייץ מדי כמה ימים מאמרים אקדמאיים שחוקרים נושאים "פופיים". למשל זה.
• זכיינות רשתות מזון מהיר הוא נושא שמאוד מסקרן אותי מהתקופה שקופיקס נכנסו עם זה חזק בארץ. הנה שרשור על המייסד של חברת זכיינות המזון הגדולה בארה"ב, גרג פלין שמו, בוגר סטנפורד שמסע הכיבוש שלו החל ב-1994 ועומד כיום על מחזור מכירות של 3.7 מיליארד דולר, מתפעל 2,300 סניפים ומעסיק 73,000 עובדים. יש משהו יפה בסימביוזה שבין המטה של חברה כזו, שמרכוז בשיווק והמצאת מוצרים חדשים, לבין שותף שבעצם אחראי על התפעול השוטף של הפרנצ'ייז במיקור חוץ. אגב, רציתי לחשב את ה-ROIC של החברה, אבל לצערי היא פרטית ואין הרבה מידע ציבורי עליה.
• אחלה פרק של חיות כיס עם טל מורגנשטרן, שותף ב-Lightspeed, שגייסה לאחרונה קרן חדשה בגובה 7 מיליארד דולר. בכלל, שווה לעקוב אחרי טל בטוויטר (אולי גם בחיים, אבל זה לא חוקי לדעתי).
• טוב, חלאס עם כל הכספים הזה. בואי נצלול לעומק ונבין אם הבכי של צפון-קוריאנים הוא אכן אותנטי.
• ולסיום, ד"ר אסף צימרינג עם סקירה של מאמר שניסה לאמוד את שכר המורים שהיה מתקבל תחת שווקים מושלמים, אינפורמציה מלאה ורציונליות. פשוט, לא? השורה התחתונה: 320 אלף דולר לשנה למורה מצוינת, דומה לשכר שנתי של דרג VP בסטארטאפים או מתכנתת דרגה E4 בפייסבוק. סליחה, מטא.

אחלה סופש,
ערן