מה זה בעצם ניהול תזרים מזומנים? אני לא בטוח שיש תשובה אחת מוחלטת לכך. מנקודת מבטי, ניהול תזרים מזומנים זה שם כולל לכך ש:

• מנהל הכספים צריך לדעת ברמת וודאות די גבוהה כמה מזומן הולך לצאת מהקופה בזמן הקצר, וברמת וודאות מספקת כמה הולך לצאת בחודשים הקרובים. לשם כך, די נוח להשתמש בעוגנים, כלומר תאריכים קבועים בחודש שאנחנו יודעים שהולכים לשלם בהם.
• מנהל הכספים צריך שיהיה לו מושג כיצד לחזות את תזרים המזומנים שהולך להיכנס. החלק הזה הוא די טריקי, ולכן רצוי לקחת מרווח ביטחון.
• בלי קיומם של שני התנאים הראשונים אין לחברה זכות קיום, אבל הם טכניים במהותם, ולא כוללים ניהול אמיתי. עניין הניהול מתחיל להיכנס כאשר אנו מתחילים להיות מספיק בטוחים ביכולת הניתוח של הדברים, ומתחילים לחשוב על אופטימיזציות.

אז יאללה, בואו נרחיב קצת על כל סעיף.

חיזוי תזרים מזומנים (הוצאות)

ראשית, עוגנים. אם אפשר, ויש לנו מספיק בקופה בשביל לתכנן את השבועות הקרובים, היינו רוצים להגיע למצב שבו אנחנו יודעים בדיוק מתי עתיד לצאת לנו כסף מהקופה. למועדים הקבועים הללו אני קורא עוגנים, ולהלן דוגמה ל"התגלגלות" שכיחה של חודש:

• 2 לחודש: דלק (פזומט), ולפעמים גם ליסינג
• 10 לחודש: משכורות
• 15 לחודש: כרטיסי אשראי
• 17-19 לחודש: ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ (17 למי שמשלם באמצעות המחאה, 19 למי שמשלם באמצעות העברה בנקאית באינטרנט)
• 25 לחודש: תשלום הלוואות לבנקים
• 28 לחודש: תשלומים לספקים

אנחנו כמובן נשאף למספר עוגנים נמוך ככל האפשר, אבל לא תמיד זה יהיה אפשרי.

עוד נקודה היא עניין המע"מ. מבחינה עקרונית, מה שיוצא מהקופה כולל מע"מ. כלומר, אם ספק רשם לנו חשבונית על 100 ש"ח, הסכום שנשלם לו (או לה) יהיה 118 ש"ח, כלומר כולל מע"מ. מע"מ חל רק על לקוחות פרטיים ולכן אנו נוכל להוריד את אותם 18 ש"ח מחבות המע"מ שלנו עצמנו, אבל זה עניין אחר. אני אוהב שתחזית התזרים שלי נקובה במספרים הכי אמיתיים שאפשר, ולכן אני משתמש בסכומים כוללים של מע"מ. היתרון בכך הוא שתחזית התזרים הינה הכי "קרובה לשטח" שאפשר, החיסרון הוא שזה יכול טיפה להטעות כאשר מנסים לחשב את נקודת האיזון של החברה. לדוגמא, נגיד שחישבתי ומצאתי שסך ההוצאות הכולל שלי בחודש הוא 300,000 ש"ח, ואני רוצה לדעת כמה החברה צריכה למכור בשביל להיות מאוזנת. מאחר והכנסות הן לא כוללות מע"מ, החברה צריכה למכור פחות מ-300,000 ש"ח על-מנת לכסות הוצאות כוללות מע"מ של 300,000 ש"ח. אבל זה גם לא בדיוק 300,000 חלקי 1.18, כי חבות המע"מ משתנה בהתאם להוצאות הספציפיות וגם רמת ההכנסות. בקרוב אעלה מודל חיזוי תזרים מזומנים שהכנתי ובו קיים פיתרון לכך שמראה את מעגל ההכנסות השלם, הכולל: הוצאת חשבונית (עלייה בסעיף לקוחות), תשלום מע"מ וגבייה (ירידה בסעיף לקוחות).

זה הכל לעת עתה, שימו לב שאני לא נכנס כאן לחיזוי מרווח גולמי / תפעולי, מאחר ואני מניח שמנהל כספים של חברה יודע כיצד נראה מבנה ההוצאות שלו. הנושא של פוסט הוא הוא טכניקה בלבד.

חיזוי תזרים מזומנים (הכנסות)

הופה. טוב צ'מעו, זה קשה. בעולם של הערכת שווי חברות, אפשר לעשות ממוצע על כמה שנים, לעשות כמה התאמות ולקבל תחזית לא רעה. זה לא המקרה כאן. כשמנסים לבנות תחזית תזרים מזומנים שתתמוך בניהול תזרים המזומנים, התחזית צריכה להיות מדוייקת עד כמה שאפשר, לא רק בסכומים אלא גם בעיתויים.

כל עסק והסיפור שלו, ואני לא מתיימר להכיר את העסק שלכם, אבל הנה כמה עצות שיכולות לסייע:

1. ראשית, התייעצו עם מחלקת המכירות והבינו מהם מה צפוי. לאחר מכן, השוו את התחזיות שלהם לביצועיים ההיסטוריים ובצעו התאמות
2. תמיד השאירו מרווח ביטחון
3. תמיד השאירו מרווח ביטחון
4. תמיד השאירו מרווח ביטחון
5. אוקיי, יש לכם את ההכנסות. עכשיו אתם צריכים להחליט מתי ואיך תקבלו תקבולים בגינן. האם בצ'קים? אם כן, האם אתם משתמשים בשירות נכיון? ¹ האם אתם עובדים עם מפיץ או סולק (כמו Bluesnap) שמעביר לכם את הכסף פעם בחודש? האם הלקוחות משלמים רגיל, אבל לא תמיד עומדים בתנאי התשלום (זה המצב הכי בעייתי). בקיצור, המעבר הזה מ"כמה חשבוניות נוציא החודש?" ל"כמה כסף נקבל החודש?" הוא מעבר לא טריוויאלי, ואני מאחל לכם בהצלחה איתו :)

חיבור הנקודות יחד

בעיקרון, מה שהיינו רוצים הוא מודל שמתגלגל כך:

1. ראשית, מה המצב שלנו בבנקים, כלומר מה יתרת הפתיחה של המקורות שלנו
2. בצד השימושים:
   • מה בטוח צפוי לרדת בתקופה הקרובה. למשל: משכורות, הוראות קבע, צ'קים שנתנו לספקים, החזרי הלוואות לבנקים וכרטיסי אשראי
   • מה כמעט בטוח צריך לרדת. אני אומר כמעט בטוח כי מדובר בפריטים שהם חובה, אבל לעיתים ניתן להגיע להסדרים בגינם. למשל: ניכויי מס הכנסה (ניתן לפרוס, כלומר להגיע להסדר, אבל לא ניתן להגיע להסדר אם אנחנו נמצאים כבר עכשיו בהסדר), ביטוח לאומי (ניתן לפרוס בכרטיס אשראי, באישור הבנק), מע"מ (ניתן לפרוס), קרנות פנסיה (אפשר לאחר טיפה) וספקים בלי רישיון אקדח.
   • חובות לספקים
   • תשלום שוטף לספקים
3. בצד המקורות:
   • צ'קים לנכיון
   • גבייה

עד עכשיו סקרתי את הטכניקה. זה לא מאוד מרגש, אולי למעט עניין החיזוי.

הדברים מתחילים להיות מעניינים כשהשורה התחתונה שלילית, או צפויה להיות שלילית. מה דוחים, מה פורסים, איפה מקצצים, איך מביאים עוד כסף.  לדעתי, זו האומנות האמיתית בניהול כספים ותתפלאו כמה שפנים יישלפו מהכובע כשהגב אל הקיר.

אשתדל לפרסם בקרוב מודל תזרים מזומנים שיסכם את כל מה שכתבתי כאן.

עד אז, הישארו בפלוס..

טיפ לפני סיום – בניית מעגל הכנסות

כדי לוודא שאנחנו עקביים עם עצמנו, רצוי לראות כיצד הסעיפים המאזניים בתחזית שלנו מדברים עם הסעיפים התוצאתיים. הדוגמה שאני נותן כאן היא לסעיפי לקוחות-הכנסות, אבל ניתן לשכפל אותה די בלות לסעיפי ספקים-עלות המכר.

נתחיל ביתרת הלקוחות הנוכחית שלנו. נאמר שאנחנו ב-1.1.2015 והיתרה עומדת על 1,000 ש"ח (הערה לא קשורה: מאז כתיבת הספר, בכל פעם שאני רושם תאריך אני חושב לעצמי איזה מצחיק התאריך הזה יכול להיראות בעוד כמה שנים. לא משנה, סליחה).

נוסיף אליה את ההכנסות שאנחנו צופים בינואר, פלוס מע"מ. נגיד שמדובר ב-200 ש"ח.

נפחית את הגבייה שאנחנו צופים (גם כן כולל מע"מ). נגיד שמדובר ב-400 ש"ח.

יתרת הסגירה של הלקוחות הינה 1,100 ש"ח.

הופה, יתרת הלקוחות קטנה מ-1,000 ש"ח ל-800 ש"ח. זה אומר שקמנו על הצד האופטימי של המיטה הבוקר. האם יש לכך הצדקה? אולי תחזית הגבייה אופטימית מדי? אולי תחזית ההכנסות פסימית מדי? מה ההיסטוריה אומרת לנו? האם זה עקבי עם תנאי התשלום שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו? מה לעזאזל ברצלונה חשבה כשהיא החתימה את תומאס ורמאלן? אלו שאלות חשובות, והמענה עליהן ישפר את תחזית התזרים שלנו לעין שיעור.

הערות שוליים: